חינוך

לקורס הבינתחומי שני היבטים:

1. הקורס יילמד בהתאם לתפיסה ההוליסטית של המדע. לפי תפיסה זו, במדע מתקיימת אינטגרציה בין תחומי דעת מדעיים שונים תוך התקיימות קשרים הדדיים עם תחומי דעת טכנולוגיים ותחומי דעת חברתיים.
   גישה זו תואמת את התוכנית הלימודים "מדע וטכנולוגיה" של משרד החינוך לחט"ב ולביה"ס היסודי.
   להדגמת התפיסה ההוליסטית של המדע נבחר הנושא הטכנולוגי "התפלת מים" ובו יילמדו באופן אינטגרטיבי פיסיקה, כימיה, ביולוגיה, איכות הסביבה, טכנולוגיה והיבטים חברתיים.
2. הקורס ישמש ללימוד והדגמה (Modeling של שיטת הוראה בינתחומית: בהוראת הקורס ישתפו פעולה מומחים מתחומי דעת שונים תוך הפעלת שיטות לימוד מגוונות).

נושא רב-תחומי:
נושא התפלת המים יילמד כדוגמא לנושא בינתחומי הכולל היבטים כימיים, פיזיקליים, ביולוגיים, טכנולוגיים וחברתיים. יושם דגש על פתרון בעיות, תוך הסתייעות בתחומי הדעת השונים. במהלך הקורס יחשפו הסטודנטים לשיטות שונות להתפלת המים, למאפיינים ולתהליכים המתקיימים בכל שיטה.

פירוט תכני הלימוד:

נושאים: ההיסטוריה של התפלת מים במדינת ישראל. הרכב מים מסוגים שונים: מי-ים, מי ברז, מים מותפלים, מים מליחים, מים מתוקים. טכנולוגיות ושיטות התפלה שונות: באמצעות ואקום, אידוי וזיקוק, ממברנות. משק המים בישראל בדגש על הכנרת וההשלכות על טיב ואיכות המים, ניקוי וניטור מים באמצעים ביולוגים, היבטים של איכות סביבה, היבטים חברתיים.
עקרונות ומושגים מדעיים: טמפרטורה, אנרגיית חום, לחץ גז, סולם צלסיוס, סולם קלוין, כמות חום כמוס, קיבול חום, לחץ אוסמוטי, התיאוריה הקינטית של הגזים, משוואת הגז האדיאלי, דיפוזיה, אוסמוזה, לחץ בנוזל.

מטרות:

• חשיפה לנושאים עיקריים בתחום
• הכרת עזרי הוראה ודרכי הפעלת התלמידים
• חשיפה לסביבת למידה/הוראה מתוקשבת

פירוט תכני הלימוד:

1. מקומו של כדור הארץ ביקום, היווצרותו ותולדתו. מרכיבים וחוקים במערכת השמש, גלקסית שביל החלב. היווצרות יסודות כימיים ואבולוציה של כוכבים.
2. גיאולוגיה – שיטות מחקר גיאולוגיים, סוגי סלעים והיוצרותם, גאוכרונולוגיה – שיטות לקביעת גיל החומר.
3. פעילות טקטונית – יבשות ולוחות טקטוניים, סיבות לתזוזת הלוחות, היווצרות הרים ועמקים. הרי געש ורעידות האדמה. תולדות היבשות. גאומגנטיות. פעילות טקטונית על פני כוכבי לכת אחרים – הירח, מאדים, כוכב חמה.
4. אטמוספירה – הרכב כימי, לחץ האוויר, שכבות האטמוספירה (טרופוספירה, מזוספירה, סטרטוספירה, תרמוספרה), שכבת האוזון – היווצרותה ויציבותה.
5. מאזן האנרגיה על פני כדור הארץ, אנרגית השמש, חום פנימי של כדור הארץ והתפרקות רדיואקטיבית. אפקט החממה – על פני כדור הארץ ועל פני כוכבי לכת אחרים (נוגה, מאדים, צדק).
6. אקלים – סיבות לעונות השנה, עונות השנה על פני כוכבי לכת אחרים, אקלים על פני הירח. רוחות על פני כדור הארץ וכוכבי לכת אחרים. אזורי אקלים שונים, מדבריות. סערות אטמוספריות – ציקלונים ואנטיציקלונים, הוריקנים, טיפונים, סופות אבק וכד'.
7. שינוים גלובליים באקלים – תקופות קרח והתחממות, השפעת האדם על האקלים.
8. אינטרנט כסביבת למידה והוראה: מאגרי מידע (רעידות אדמה, התפרצויות הרי געש, מזג האוויר, צילומי כדור הארץ בתחומי קרינה שונים) ופעילויות חקר מתוקשבות, קורסים מקוונים.

מטרות:

• היכרות עם מושגי היסוד ותהליכים בקיימות וסביבה תוך דגש על סוגיות קיימות בנגב.
• חשיפה לפרויקטים קהילתיים חברתיים-סביבתיים.
• פיתוח מודעות סביבתית ואיזון בין צרכי הפרט והסביבה.
• מעורבות בתהליכים המובילים לשינוי במסגרת 'מכללה ירוקה'.

פירוט תכני הלימוד:

1. מהי סביבה?
2. קיימות והמשבר סביבתי.
3. קיימות עירונית.
4. קהילות מקיימות בבאר-שבע.
5. מגוון ביולוגי.
6. פיתוח, תעשייה ואוכלוסייה מקומית.
7. תרבות הצריכה ומרחבי צריכה.
8. המכללה כסביבה וסביבת המכללה.

מטרות:

• למידת יסודות הבוטניקה.
• הכרת צמחים נפוצים.
• הכרת דרכי הוראה המתאימות לבוטניקה (ראה סעיף דרכי הוראה).
• לעורר יחס חיובי לצומח ולצמחים.

פירוט תכני הלימוד:

1. מחזור החיים של הצמח – הפרח ודרכי האבקה, הפרי ודרכי הפצה, הזרע ותנאי נביטה.
2. הצמח וחלקיו (תפקודם של חלקי הצמח העיקריים) – העלה, השורש והגבעול- מבנה מורפולוגי ותפקיד. התאמת צמחים לתנאי יובש.
3. עקרונות מיון במכוסי-זרע, הכרת משפחות חשובות של מכוסי זרע.
4. עקרונות הגדרת צמחים בעזרת מגדיר.

מטרות:

• למידת האנטומיה של הצמח והיכרות בסיסית עם תהליכים פיזיולוגיים בצמח.
• העמקת הבנת המיון בעולם הצומח – ירודים, חשופי זרע, מכוסי זרע, חד-פסיגיים ודו-פסיגיים.
• הקניית מיומנות העבודה במיקרוסקופ.
• לעורר יחס חיובי לצומח ולצמחים.

פירוט תכני הלימוד:

1. מבנה התא הצמחי ואברוניו.
2. רקמות צמחיות.
3. אנטומיה של העלה, הפיוניות ותהליך הדיות.
4. אנטומיה של הגבעול ודרכי הובלה בצמח.
5. אנטומיה של השורש ותהליך קליטת המים.
6. התאמת צמחים לתנאי מדבר (העמקה).

מטרות:

• לימוד אקולוגיה, איכות הסביבה וקיימות בסביבות הוראה מקוונות ושיתופיות בסביבה רב-תרבותית

תיאור הקורס:

קורס שנתי מקוון שנועד ללמד אקולוגיה ואיכות הסביבה וליצור ערוצי תקשורת מקצועיים בחברה מרובת תרבויות. במסגרת הקורס נעבוד בסביבות מקוונות שיתופיות. מקוונים בפלטפורמות שנמצאות בשימוש במערכת החינוך.

הנושאים המרכזיים הנלמדים:

•  אקולוגיה   
  מבוא לאקולוגיה, הגדרת האקולוגיה, מטרות המחקר האקולוגי, רמות אירגון, גורמים אביוטיים וביוטיים.
  מערכות אקולוגיות, הפרת איזון, מאזן חומרים, מאזן ביוטי, הפרות על ידי פעילות האדם: דוגמאות: סכר אסוואן, אגם ויקטוריה, האגמים הגדולים בצפון ארה"ב.
  אנרגיה ומזון במערכות אקולוגיות; מקורות, ייצור ראשוני גולמי, זרימת האנרגיה, מארגי מזון ואנרגיה, פירמידה אקולוגית: ביומסה, אנרגיה, מספרית.
  יחסי גומלין בין גורמים ביוטיים: הדדיות: סימביוזה ופרוטוקואופרציה, נויטרליזם, קומנסליזם, התערבות: אמנסליזם, טפילות, טריפה, אללופטיה, תחרות תוך וחוץ מינית.
  סוקצסיה: מה בין סוקצסיה לאבולוציה, טור סוקצסיוני, סוקצסיה ראשונית ומשנית.
  התערבות האדם בטבע: החקלאות, בקרה ביולוגית, קוטלים למיניהם.

• איכות סביבה  
  מים: מקורות המים בישראל, שימושי המים לאדם, אמצעים להגדלת פוטנציאל המים, מקורות לזיהום המים, איכות המים, צריכת חמצן ביוכימית, זיהום הים, טיהור מי-שפכים,.
  אוויר: מבנה האטמוספרה, זיהום האוויר, מקורות לזיהום האוויר על ידי האדם, חומרים מזהמים,:CO2, גופרית, חנקות, תחמוצות, חלקיקים, תקני זיהום אוויר, בקרת זיהום אוויר, השפעת מזהמי אוויר על בריאות האדם, נזקי זיהום אוויר על מערכות אקולוגיות, אפקט החממה, החור באוזון.פסולת מוצקה: הגדרות, פסולת ביתית, נתונים בישראל, צמצום בצריכת משאבים, דרכי הטיפול בפסולת: הפחתה במקור, שימוש חוזר, מחזור ועוד. הפרדת פסולת לשני זרמים, דרכי הפקת אנרגיה מפסולת מוצקה, חקיקה תומכת.
  קרינה, קול ורעש: מטרד רעש, גלי קול, תדירות, מדי רעש, ההשפעה הפיזיולוגית של הרעש על האדם, מקורות הרעש: תעשיה, תחבורה, בנייה, סביבה עירונית, תקנות.

• קיימות  
  קיימות: הגדרה, דרכים ליישום.
  שרותי מערכות אקולוגיות.
  טביעת הרגל האקולוגית: הגדרה, נתונים, המצב בישראל, שימושים מעשיים.
  התפתחות החשיבה הסביבתית: היכרות עם התפתחות שלוש הגישות בתחום בארץ ובעולם.
  קיימות מקומית: עשרת העקרונות ליישום קיימות ברמה המקומית.
  קהילה: תפקיד האזרח והקהילה ביצירת השינוי, מעורבות, אזרחות פעילה, אקטיביזם.

מטרות הקורס:

העמקת הידע ביסודות האקלים, הכרת העקרונות של תהליכים אטמוספריים שקשורים ומשפיעים על תופעות טבע ותהליכים סביבתיים על פני כדור הארץ.

תכנים:

1. האוויר בתנועה: הכוחות המשפיעים על הרוח, הרוח בשקע וברמה, רוחות מקומיות – בריזה, רוחות הר ועמק, רוחות סערה – הוריקן וטורנדו.
2. הלחות באטמוספרה: יחס עירוב ולחות יחסית, התעבות, נקודת הטל ורוויה, התנאים להיווצרות טל וערפל.
3. עננות ומשקעים: התנאים להיווצרות עננים, סוגי עננים, סוגי משקעים והתנאים להיווצרותם, שיטות להגברת הגשם.
4. מבוא לשינויי אקלים, השפעות פעילות האדם, זיהום אוויר, הידלדלות האוזון, השפעות התיעוש.
5. מיון סוגי האקלים בכדור הארץ, התפלגות הטמפרטורות והמשקעים, האקלים, מערכות הלחץ העונתיות ומזג האוויר בישראל.

מטרות הקורס:

הנגב, כסביבה מדברית, כפריפריה מרחבית-חברתית וכאזור שבו ממוקמת ופועלת מכללת קיי, עומד במרכז תשומת הלב הגיאוגרפית של תוכנית 'שבילים'. הקורס 'אדם במדבר' יוסיף רבדים נוספים של ידע אודות הנגב ויחשוף היבטים תיאורטיים-כלליים ופרטיקולאריים של האזור, על מרכיביו האנושיים והפיזיים. מטרות הקורס הן שלוש:

1. להציג את מאפייני הסביבה המדברית והשלכותיה על ההתיישבות האנושית לאורך ההיסטוריה.
2. לדון בהופעה המודרנית הכללית של מיעוט משאבים בפריפריה, המנותקת לכאורה מדינאמיקת התלות במשאבי הסביבה הטבעיים ולדון במקרה של הפריפריה הדרומית של ישראל.
3. לבחון את הרבדים שלעיל דרך לימוד התהליכים המעצבים קבוצות חברתיות מוחלשות המתגוררות במדבר הנגב, כגון החברה הבדווית.

תכנים – הנושאים המרכזיים בהם נעסוק:

• מדבר – מיקום ומאפיינים, היקף גלובאלי, תהליכי מִדְבּוּר.
• יחסי האדם והסביבה המדברית – לקטים/נוודים, רועים, חקלאים, סוחרים ועירוניים (הנדריק).
• ניצול המשאבים הפן התיאורטי-מושגי – מלתוס, הרדין, פיתוח, כושר נשיאה, רעיית יתר, רעיית חסר ושווי משקל סביבתי.
• 'אוכלוסיות קצה' במדבר.
• יחסי מרכז-פריפריה, תפרוסת המשאבים הלאומית, ספריפריה, צדק חלוקתי.
• עיירות וחוות – יישובים במדבר.
• החברה הבדווית – היסטוריה, חברה ומרחב.

מטרות הקורס:

להציג ולתאר את התיאוריות, המודלים, השיטות והגישות העוסקות בניתוח ההיבטים המרחביים של מערכות כלליות. הקורס יעסוק במשתנים המסבירים את הארגון המרחבי של הייצור, הצריכה והאינטראקציה הכלכליים. תודגש חשיבותה של הפעילות הכלכלית כמשתתפות ביצורן של רמות שונות של המרחב הקהילה, השכונה, העיר, האזור, המדינה ועד להיבטים גלובליים.

תכנים – הנושאים המרכזיים בהם נעסוק:

• מבוא – מהות הגאוגרפיה הכלכלית והתפתחותה, המערכת הגאוגרפית ותורת המערכות
• מערכת אוצרות הטבע והפוטנציאל הטבעי, המערכת הכלכלית .
• המערכת הפוליטית, המערכת החברתית, המערכת הטכנולוגית מודל הצמיחה של רוסטאו.
• שיטות לחלוקת הפעילויות הכלכליות.
• תיאוריות במיקום פעילויות ראשוניות – ואן טונן, ריקרדו, הובר.
• תיאוריות במיקום פעילויות שניוניות – גורמי מיקום תעשיות, התיאוריה של אלפרד וובר .
• תיאוריות במיקום פעילויות שלישוניות – תיאורית המקומות המרכזיים (קריסטלר).
• חוקי הגרביטציה של קונורס וריילי, המודל הסתברותי של – HUF.
• כלכלה וחברה – הדגמות מישראל.
• יסודות הכלכלה מקומית מקיימת.

מטרות הקורס:

הגיאוגרפיה אנושית היא גוף ידע רחב הבוחן את ההתארגנות המרחבית של התופעה האנושית על היבטיה השונים ואת מכלול הזיקות בין האדם ובין הסביבה הפיזית. במרכז החקירה עומדות מערכות היחסים שבין האדם והעולם בו הוא חי ופועל. הקורס יסקור בהרחבה את ההיסטוריה של הגיאוגרפיה האנושית, יציג את ענפיה השונים, תיאוריות, תפיסות, מונחים וכלים שבבסיס תחום הידע.

תכנים:

• ללכת לאיבוד ולהתמקם: הצגת הקורס, הגדרות הגיאוגרפיה האנושית, מבנה תחום הידע.
• ידע ממוקם הקשר – מהו ידע גיאוגרפי?
• הקוסמולוגיה העתיקה – תפיסת היקום בעת העתיקה.
• הרנסנס, גילוי העולם החדש והמהפכה הקופרניקאית.
• החברות והאגודות הגיאוגרפיות – גיאוגרפיה ולאומיות, מרקסיזם וקולוניאליזם.
• גיאוגרפיה גרמנית – לקראת אקדמיזציה של התחום.
• האזור – בין הגיאוגרפיה הרגיונלית לרדיקלית.
• דרוויניזם חברתי ודטרמיניזם סביבתי.
• מדע המרחב והמיקום.
• גיאוגרפיה פוליטית – יחסי הכוח במרחב.
• המפנה התרבותי – בחזרה ל'מקום'.

מטרות הקורס:

הקניית יידע בסיסי במיפוי, הפקת מידע מהמפה והתמצאות בשטח.

תכנים:

שיעור פרונטאלי ותרגילי בית, חצי יום סיור בשטח ותרגול ניווט.

• מהות המפה, ההיסטוריה של המיפוי
• המפה הטופוגרפית
• קנה המידה ומדידת מרחקים במישור
• מקרא, תכסית וסימנים מוסכמים
•  קואורדינאטות וציון מקום (נ.צ.)
•  כיוונים (אזימוטים) – שימוש במצפן, קביעת רוחות השמיים לפי השמש, הירח והכוכבים.
•  יסודות התבליט, קווי גובה
•  עקרונות הניווט והתמצאות בשטח
•  סיור בשטח – שימוש במפה, מצפן, GPS
•  צורת כדור הארץ, מדידת מרחקים על פני הגלובוס
•  היטלים
•  סוגי מפות, מפות נושאיות
• עקרונות בעיצוב מפות
• הפקת מידע ושימוש באטלס

מטרות הקורס:

הכרת התהליכים הגאומורפולוגיים העיקריים והתוצר הנופי שלהם.

תכנים:

1. רקע גאולוגי: הגדרות ומושגי יסוד, סוגי סלעים והיווצרותם, רעידות אדמה וולקניזם, ההיסטוריה הגאולוגית של כדור הארץ (תמצית), גאולוגיה ושינויי אקלים, נדידת היבשות, עיצוב נופי גאולוגי .
2. רקע הידרולוגי: המחזור ההידרולוגי, מושגי יסוד, מי תהום.
3. גאומורפולוגיה: הגדרות ומושגי יסוד, המחזור הגאומורפולוגי.
4. בליה: עיצוב הנוף בתהליכי בליה פיזיקליים כימיים וביולוגיים. הנוף הנוצר בתהליכי בליה, קארסט.
5. קרקעות: תהליכי יצירת קרקעות, פרופיל קרקע , סיווג .
6. גאומורפולוגיה של מדרונות: גלישות תנועות בלית והידרולוגיה של מדרונות. הנוף המדרוני.
7. הידרומורפולוגיה של נחלים: רקע בהידרולוגיה של נחלים, גאומורפולוגיה של אגני ניקוז, הנוף הנחלי: נחלים אלובייאלים ואפיקים חתורים בסלע אם.
8. גאומורפולוגיה חופית: רקע בזרימות וגלים בחוף, הנוף החופי: החוף החולי והחוף הסלעי.
9. גאומורפולוגיה אאולית: רוחות, עיצוב נוף הדיונות, אבק.
10. גאמורפולגיה קרחונית: יצירה ותנועה של קרחונים, הנוף הקרחוני, תקופות קרח והשפעתן על הנוף כיום.
11. גאומורפולוגיה סטרוקטורלית: עיצוב הנוף על רקע מצא גאולוגי נתון. קשרי הגומלין בין התהליכים הגאולוגיים והגאומורפולוגיים.
12. סיכום: דיון מערכתי בתהליכים המעצבים את הנוף (גישת המערכת).
13. האדם כסוכן עיצוב נופי: הווה ועתיד.