גן הילדים כמרחב של יצירת ידע: תפקיד הגננת בפיתוח כשירות חברתית
במחקר הנוכחי אני מבררת ולומדת את השקפותיהן החינוכיות ודרכי פעולותיהן של גננות, כפי שהן באות לידי ביטוי בעבודתן עם הילדים בגן ובאינטראקציות התיווכיות שלהן. בתהליך המחקר התבוננתי על העשייה שלי ושל עמיתותי לעבודה. תהליך איסוף הנתונים נערך באמצעות ראיונות עומק המהווים מקור מידע עיקרי לתופעה הנחקרת. שאלתי עשר גננות, הקשבתי להן ואף התבוננתי על העשייה שלי בגן.
הממצאים חושפים את עושר הידע האישי הסמוי של הגננות, בהפעלת שיקולי הדעת המקצועיים שלהן ובדרכי הפעולה המתווכות ומקדמות כשירות חברתית בגיל הרך. ניתן לראות בבירור שזהותן המקצועית של כל הגננות נארגת מתוך הפאן האישי ומתוך הפאן המקצועי ומובילה אותן להתנסויות מעניינות בהוראה.
מן הממצאים עלו שני נושאים מרכזיים, היוצרים ביניהם קשרי גומלין הדוקים, מחד ישנן הנחות יסוד המשקפות את אמונתן ודעותיהן של הגננות בתחומי החינוך השונים והן מהוות יסוד לקביעת מטרותיהן החינוכיות ומאידך ישנן דרכי פעולה אשר באמצעותן הן מכוונות וממקדות את עבודתן בגן.
החשיבה וההתבוננות על הידע הפרקטי אפשרה לי למידה מחודשת ויצירתית הן על עצמי והן על עבודת חברותיי והפיכת הידע הסמוי לידע מוצהר בעל תובנות חדשות וחשובות.
הסתכלות רחבה יותר על הנחות יסוד של הגננות ושלי ועל דרכי הפעולה השונות נמצאה, לעיתים כקשר יציב נטול סתירות, המצביע על התאמה קוהרנטית בין הנחות היסוד לבין דרכי הפעולה ולפעמים הייתה סתירה בין שני הנושאים. ניתן לראות כי טיפוח הכשירות הרגשית והחברתית בגיל הרך הוא תחום מורכב ומאתגר היוצר אצל הגננות דילמות רבות בחוויותיהן במפגש עם הילד הרך. הדבר בולט במיוחד בהתייחס להתמודדות עם בעיות ההתנהגות בגן, המצריך שיתוף פעולה הדוק בין הבית לגן על מנת למצוא דרכי פעולה שיתופיות למען הילד וקידומו הרגשי – חברתי והלימודי.