תרומת ההתנסות המעשית לעיצוב הזהות המקצועית וגיבוש תפיסת תפקיד היועץ החינוכי

מחקר זה שם לו למטרה לבחון את תרומתה של ההתנסות המעשית בשדה, לעיצוב הזהות המקצועית האישית של יועצות לעתיד .

המחקר התבסס על ניתוח תוכן איכותני של ראיונות עומק חצי מובנים. הראיונות נערכו עם שמונה מרואיינות אשר למדו במסגרת תוכנית ההכשרה לתואר שני בייעוץ חינוכי ב"מכללת קיי" בבאר שבע בין השנים 2010-2011.

מממצאי המחקר עולה שהמשתתפות מעידות על שני גורמים מרכזיים כמשפיעים על גיבוש תפיסת תפקיד ייעוצית: האחד הינו ההתנסות המעשית בשדה, והשני הינו ההשתתפות בקורסים האקדמיים השונים במסגרת המכללה. באשר לתפקיד היועץ נמצא כי המשתתפות רואות את היועץ כסוכן בריאות הנפש המרכזי במערכת שמתפקידו לספק מענה בתחומים הרגשיים, הלימודיים והחברתיים.

דמות היועץ המאמן הרצוי אופיינה על ידי המשתתפות באמצעות תיאורים אישיים ומקצועיים הכוללים בין היתר יכולת חשיבה והעמקה בדרגה גבוהה, כישורי עבודה בצוות, יכולת קידום ופיתוח תהליכים בתחום המערכתי והפדגוגי ושליטה בידע תיאורטי ומקצועי. בתחום האישי צוינו כישורים הכוללים יכולת תקשורת בין אישית גבוהה, יצירת תנאים לעריכה של הערכה וביקורת אישית ובין אישית, מודל לחיקוי, זמינות, פתיחות, יכולת הכלה ועוד.

בנוסף, עלו גם ממצאים חשובים באשר להשפעת הקשר האישי הנרקם בין היועץ המאמן ובין הסטודנט לייעוץ במהלך האימון. נמצא כי לקשר אישי חיובי ותומך השפעה רבה על מידת שביעות הרצון מן ההתנסות וההדרכה וכי הסטודנטיות רואות בקשר האישי גורם המשפיע על תהליכי ההתפתחות האישית והמקצועית שלהן במהלך ההתנסות.

היותה של היועצת המאמנת דמות בעלת השפעה רבה על איכות ההתנסות המעשית, הסטודנטיות התייחסו לכישורי ההדרכה וההנחיה שלה, והדגישו את החשיבות של תהליך הבחירה של היועצת המאמנת והכשרתה למקצוע האימון.