קמ”ה בנגב: מרכז מכללתי לחוסן ארגוני ואישי

פרופ' חיה קפלן, ראש המרכז:

"בתקופה זו של מלחמה מתמשכת, בה שיעור גבוה מאזרחי המדינה, ילדים, בני נוער ומבוגרים, חווים מצוקה רגשית, הקמה של מרכז חוסן גם באקדמיה, הנה משמעותית. הילדים ובני הנוער בישראל חווים מצוקות רגשיות שנמשכות מתקופת הקורונה והועצמו בתקופת המלחמה. המכללה שלנו מכשירה מורים ואנו מאמינים כי מורים עם חוסן יקדמו תהליכים אלה גם בקרב תלמידיהם. המרכז החדש ייתן מענה לסטודנטים ולאנשי הסגל האקדמי והמנהלי, כמו גם לקהילות השונות ברחבי הנגב. במכללה שלנו לומדים סטודנטים רבים מהחברה הבדואית בנגב, וקהילה זו זקוקה למענים ייחודיים, מותאמים תרבותית.  אנו מקווים שהסטודנטים, שהם מורי העתיד, יצטיידו בכלים שיאפשרו להם לחזק את החוסן בקרב תלמידיהם. יש פה השקעה לטווח ארוך, בייחוד לנוכח העובדה שהחיים בישראל דורשים  חוסן גם בעתות מלחמה וגם בעתות שגרה".

מרכז חוסן הכרחי במכללה מכמה סיבות:

ראשית, מכללת קיי מוקמת בבאר שבע שבדרום ישראל ומתמודדת עם מציאות של איום בטחוני מתמשך ואקוטי לאורך שנים. הכשרה המורים במכללה כיום מתקיימת בצל המלחמה.  סטודנטים וחברי סגל רבים מגויסים לשדה הקרב, חלקם חוזרים לספסל הלימודים כשהם סובלים מפוסט טראומה וכל באי המכללה שרויים במצב של אי וודאות והתמודדות עם טראומה קולקטיבית מתמשכת. מציאות זו מצריכה מהמסגרות המכשירות היערכות חדשה ומותאמת אשר תכלול מענה טיפולי-רגשי. על המענה הטיפולי להינתן באופן מקצועי ומותאם תוך ראיית מכלול הצרכים של חברי הסגל והסטודנטים.

שנית, במסגרת עבודתם נדרשים המורים לא רק ללמד דיסציפלינות, אלא להכין את הדור לעמידה באתגרי המאה עשרים ואחת ולתמורות המתחוללות בה. לשם כך הם נדרשים להחזיק בסל מיומנויות חברתיות ורגשיות נרחב. מרכזי חוסן יתרמו לפיתוח הכשרה זו. הצורך במיומנויות רגשיות חברתיות עולה ביתר שאת בתקופה הזו משום שאתגרי הזמן והתקופה מזמנים למכשירי המורים ולמורים אתגרים שטרם נדרשו אליהם. למשל, ההתמודדות עם ילדים שחזרו מהשבי או התמודדות עם ילדים שהוריהם או קרוביהם נחטפו או נרצחו. מרחב רגשי למורים עשוי לספק מודלינג, הדרכה והכוונה ראשוניים למתן מענה רגשי מותאם והולם לתלמידים ולסביבתם המיידית ויאפשר למורים לתמוך הלאה בתלמידיהם. רק מורים מוכלים ועשירים בכלים להתמודדות רגשית יוכלו לתמוך, להכיל ולתת מענה לצרכים של התלמידים בעת הזו.

שלישית,  מכללת קיי מאופיינת במרקם אנושי מיוחד, מדובר במכללה רב תרבותית, בה לומדים סטודנטים מהמגזר היהודי לצד סטודנטים מהמגזר הבדואי ומכאן שאנו נדרשים לפרקטיקות מקצועיות של חוסן ולרגישות תרבות לכינונם של חיים משותפים. מרכז חוסן יכול לסייע בהנחלה ותרגול של פרקטיקות פרטניות וקבוצתיות ליצירת חיים משותפים מיטיבים.

רביעית, חוסן הינו משאב הנדרש ליצירת מוביליות חברתית. הסטודנטים אשר מגיעים למכללה הם בעלי מאפיינים סוציו-אקונומיים בינוניים ונמוכים וכדי שיוכלו לחלץ את עצמם הם נדרשים לחוסן. מרכז החוסן שם לעצמו כיעד לסייע בכך ולתרום למוביליות החברתית של אותן אוכלוסיות באמצעות חיזוק החוסן שלהם.

חמישית, מורים הם הכלי למתן השירות במערכת החינוך, דהיינו הם נמצאים באינטראקציה מתמדת עם מקבלי השירות ביניהם: התלמידים, ההורים והקולגות למקצוע. ככאלה הם נמצאים בסכנה של תשישות נפשית.  עוד אנו יודעים כי מורים רבים מדווחים שהם אינם נשאלים אודות האתגרים הרגשיים שהם חווים עם התלמידים והצרכים האישיים והרגשיים שלהם עצמם וכי הם סובלים מעומס נפשי ומועקה ריגשית אשר גורמים להם לעזוב את המקצוע  Hsieh, 2023)), בתקופה בהם למורים יש תפקיד חשוב בחיזוק החוסן של התלמידים והקהילה. התמודדות המורים עם קשיי התלמידים ועם המצוקות היומיומיות שלהם עצמם – מגבירים את השחיקה. אחד הדרכים לבלום שחיקה ולמנוע נטישה של המקצוע הוא לחזק את החוסן הנפשי באמצעות שירותי הטיפול והייעוץ של מרכז החוסן.

המרכז החל לפעול במספר ערוצי התערבות (בתהליך פיתוח):

סיוע טיפולי פרטני וקבוצתי:

• מתן מענה רגשי לסטודנטים ולאנשי הסגל האקדמי והמנהלי, באמצעות מפגשים טיפוליים עם מומחים ובקבוצות. מתבסס על מיפוי של צרכים אינדיבידואליים וקבוצתיים ויצירת שותפויות עם גופים טיפוליים בקהילה.

עבודה מערכתית בתקופת השגרה:

• חוסן בתוכניות ההכשרה (תואר ראשון ושני): הכשרת מדריכי חוסן ועבודה עם סטודנטים, סדנאות חוסן לסגל בתוכניות ההכשרה, שימוש בכלים ומודלים מעולם החוסן. נבנה תכנית ברצף רב שנתי, שתקנה לסטודנטים מיומנויות חוסן בשגרה.
• עקרונות למידה – הוראה ופדגוגיה של שְׁלוֹמוּת: פעילות עם אנשי סגל וסטודנטים. עקרונות הוראה-למידה שתומכים בחוסן בשגרה, בחיבור לתפיסת המכללה, תמיכה בצרכים פסיכולוגיים בסיסים ביום-יום (מסוגלות, שייכות, אוטונומיה). קידום פדגוגיה של שְׁלוֹמוּת (Well-being). בערוץ זה ניצור חיבורים לדיסציפלינות, ביצירת שפה, בהעברת מסרים של חוסן, בחיבור לתוכניות ולהתמחויות.

עבודה מערכתית בתקופות חירום:

• לפני תקופת החירום. הכנה ויצירת תשתיות: הקמת צוות לשעות חירום (מנהלי ואקדמי), בניית תיק חירום, בניית מאגר תוכניות התערבות (מענה טלפוני, סדנאות לסגל ולסטודנטים, שימוש בכלים תומכי חוסן, פרוטוקולים).
• מתן מענים בתקופת החירום: יישום פרוטוקולים ורוטינות ארגוניות, הפעלת מערך תמיכה טלפוני, הפעלת מערך סדנאות לסגל ולסטודנטים.
• אחרי תקופת החירום: משוב, למידה והפקחת לקחים.

חיזוק החוסן הקהילתי בשיתוף עם אגודת הסטודנטים:

נחזק את הקשר עם אגודת הסטודנטים ונתמקד בפעילויות משותפות

המרכז מתבסס על  חזון  מכללת קיי וערכי הליבה המובילים אותה: מגוון, צדק והכלה, תוך חיבור לתהליכים הפדגוגיים והחברתיים שמתקיימים בה. המרכז יאפשר בנייה של  תרבות ארגונית של חוסן, תוך ראיית המשבר כהזדמנות לצמיחה ויסייע לשמירה על רצפים תפקודיים של הפרט והמוסד.

מרכז החוסן יתרום הן בקהילה המוסדית: סטודנטים, אנשי סגל ומנהל והן מחוצה לה, בתחום המוכנות וההתמודדות עם חירום וקידום חוסן  בשגרה. המרכז יסייע ביצירת תשתית להובלתו של תהליך חינוכי,  פדגוגי, התערבותי, טיפולי ושיקומי, פרטני וארגוני.

המרכז יעניק לפרחי ההוראה כלים לחיזוק החוסן בשגרה ובחירום ויציידם במשאבי התמודדות עם האתגרים שהם חווים בחייהם האקדמיים ואף האישים. כמו כן, יקדם תהליכי למידה וצמיחה הקשורים ללמידה בהווה ולעבודה של הסטודנטים  בעתיד כמורים, כך שיוכלו לתת מענה לתלמידיהם ולקהילות של בתי הספר שבהם ישתלבו.

אנו שואפים שהמרכז יבנה כמרכז ידע, מומחיות ומשאבים בנושאי חוסן ויהווה ערוץ להפצת המידע בזירה הארצית והבינלאומית. כמו כן, יעסוק במיפוי צרכים, הערכה ומחקר.

• ליצור תרבות תומכת חוסן במכללה כארגון ובשיעורים הנלמדים בה.
• לתת מענה רגשי – פסיכולוגי לסטודנטים ולסגל האקדמי והמנהלי.
• ליצור תשתית מערכתית – ארגונית לתקופות חירום (לפני, בזמן ואחרי).
• להטמיע פדגוגיה של שְׁלוֹמוּת ((well-being ועקרונות הוראה-למידה שתומכים בחוסן בשגרה, בחיבור לתפיסת המכללה, קידום לומד מעורב ואוטונומי, תמיכה בצרכים פסיכולוגיים, קידום משאבים פנימיים ורווחה נפשית ביום-יום.
• לפתח מיומנויות וכלים לתמיכה בחוסן בהתנסות ובעבודת ההוראה העתידית של הסטודנטים.

ערוץ טיפולי:

• מיפוי צרכים בקרב אוכלוסיות שונות במכללה.
• למתן מענים טיפוליים על ידי מנחים מקצועיים (פסיכולוגים קליניים או עו"ס קליניים, עם הכשרה בפסיכותרפיה). בשלב זה -שימוש במשאבים חוץ מכללתיים עקב חוסר תקציב (יצירת שותפויות), בהמשך – לשלב לפחות  שלושה מטפלים במכללה.
• הובלת קבוצות טיפוליות על פי צרכים.
• הכשרת מדריכי חוסן (קבוצות טיפוליות ועבודה מול תוכניות הכשרה).
• הכשרת נותני מענה טלפוני בשעת חירום.

ערוץ מערכתי – חירום

• הקמת צוותים לשעת חירום (אקדמי, מנהלי),.
• בניית פרוטוקולים ותיק חירום, יצירת רוטינות ארגוניות.
• בניית תוכניות התערבות לתקופת חירום, הכשרת סגל מנחים.
• בשעת חירום – יישום פרוטוקולים.

ערוץ מערכתי – שגרה

• הכשרת מדריכי חוסן להתערבות בתוכניות ההכשרה: הן בתחום חוסן והן בחתום פדגוגיה של חוסן.
• עבודה בקבוצות של תוכניות ההכשרה לפיתוח אנשי הסגל.
• סדנאות עם אנשי הסגל המנהלי ואנשי המשק.

פיתוח חוסן קהילתי בשיתוף אגודת הסטודנטים

• ליצור שותפות עם ראש אגודת הסטודנטים במכללה ואנשי צוותו.

• הובלת פרויקטים משותפים. למשל, שתי פעילויות שאנו שואפים לקיים: האחת, פתיחת השנה במגוון של סדנאות חוסן, שתהיינה פתוחות לכלל הסטודנטים (לפחות עשר סדנאות).  הפעילות השנייה: הקמת קבוצה של נאמני חוסן – סטודנטים שיקבלו הדרכה למתן מענה ראשוני לסטודנטים אחרים, במצבי חירום ומצוקה.

• ביסוס המרכז כמוקד סיוע טיפולי פרטני וקבוצתי, מקצועי, זמין ודיסקרטי.
• פיתוח תוכנית הערכה מעצבת – ליווי תהליכי הפיתוח של המרכז.
• עידוד פנייה לסיוע על ידי סטודנטים ואנשי סגל מנהלי ואקדמי (נרמול הפנייה לעזרה, יצירת מנגנונים לסיוע).
• מתן מענים מבוססי תרבות (הגדלת שיעור הפונים מהחברה הבדואית, טיפול רגיש תרבות).
• פיתוח תוכן – יצירה של מאגר משאבים פנימי (סדנאות במגוון תחומים הקשורים לחוסן).
• הבנייה והטמעה של עקרונות לפדגוגיה של שְׁלוֹמוּת ויצירת רצף מקדם חוסן.
• חיבורים עם מרכזים ומשאבים קיימים במכללה ומחוצה לה.

בתוך המכללה: שותפות עם מרכזים קיימים, שיתוף פעולה עם בעלי תפקידים, כמו ראשי בתי הספר וראשי התוכניות וההתמחויות, שיתוף פעולה עם משרד הדיקאנית.

מחוץ למכללה: שותפות עם הקואליציה הישראלי לטראומה, מרכזי החוסן הקיימים בקהילה, בעיקר מרכז החוסן הבדואי ומרכז החוסן הארצי.

יש לנו יכולות לנהל מחקרים העוסקים בחוסן.