הערכה חלופית
הערכה חלופית שירה סופר-ויטל ועידית פינקלשטיין בבתי הספר ובהשכלה הגבוהה השתרשה מזה זמן רב תרבות של הערכה ומתן ציונים, והם מרכיב חיוני, מכונן ויסודי של תהליכי הלמידה וההוראה בחברה המערבית. עם זאת, עולות תהיות ושאלות לגבי עצם ההערכה של ידע. למשל, מהו ידע? כיצד ידע יכול לבוא לידי ביטוי בתהליכי הוראה, למידה והערכה? מה ראוי וחשוב להעריך? כיצד ניתן להעריך? …
נוירו־מיתוסים
https://doi.org/10.54301/WSAH9728 אוריינות מדעית נדרשת בקבלת החלטות מבוססות ומושכלות בתחומי חיים שונים. בתחום החינוך, אי־הבנות או פירושים מוטעים לגבי תפקוד המוח, או בשמן המקובל "נוירו־מיתוסים" עשויות לגרום לקבלת החלטות מוטעות, ואחיזה בהן עשויה לעודד מדיניות חינוך ושיטות הוראה בלתי יעילות שמשפיעות על תוצאות הלמידה. נוירו־מיתוסים הם אמונות שווא שמקורן בתפיסות מוטעות בנוגע לתפקוד המוח או באי־הבנה של תפקודו, והם קשורים לעיתים…
פרופיל היזם החברתי
https://doi.org/10.54301/ILGH2872 שאלת דמות היזם בכלל ודמות היזם החברתי בפרט היא סוגיה מרכזית בספרות המחקרית. יש הטוענים כי דמות היזם אינה מובחנת מדמויות אחרות והמאמץ לנבא ולאפיין אישיות יזמית הוא מאמץ עקר. לטענתם יזמות היא תכונה מגוונת, נרכשת הנמצאת במגוון היבטים אנושיים ואינה ייחודית למגזר מקצועי או לעיסוק מסוים. אחרים טוענים כי דמותו של היזם בתחום מסוים של יזמות –…
אומץ מוסרי בהקשר הוראתי
https://doi.org/10.54301/NOEK4352 הורס פורטר היה מראשוני ההוגים שדנו באומץ המוסרי בספרו משנת 1888 הפילוסופיה של האומץ. לדעתו, אומץ מוסרי הוא הביטוי הנעלה והמשמעותי ביותר לאומץ. מבחינתו זהו צורך יום־יומי להגן על ערכינו בפומבי בפעילות הקשורה לערכים המרכזיים ביותר. אפלטון ואריסטו תיארו במפורט מתווים לפיתוח מידותיו הטובות של האדם ובכללם מידת האומץ. המונח "אומץ מוסרי" החל לזכות להגדרות במספר דיסציפלינות לעיתים תוך…
פרדוקס האחידות כאיום על שוויון
https://doi.org/10.54301/CJDN8437 תקינה היא אחידות בקריטריונים (סטנדרטיזציה), מנגנון שנועד לתת לאזרחי המדינה מעמד שווה של זכויות וחובות מול המוסדות. אולם, כאשר אחידות זו מתעלמת מהבדלים מהותיים בין קבוצות ובודדים היא עלולה להגביר את אי־השוויון, לפגוע בעקרון הצדק וליצור אפליה גלויה או סמויה. נטען ונדגים כיצד סטנדרטים שאינם רגישי תרבות יוצרים עיוותים הפוגעים בצדק החלוקתי ומונעים מקבוצות ייחודיות, בדרך כלל שוליות ומודרות,…
שילוב דרכי הוראה-למידה חדשניות בהשכלה הגבוהה
https://doi.org/10.54301/IVIK1354 המונח "טכנולוגיות מידע ותקשורת" או ICT מתייחס לשימושים בטכנולוגיה לשם קליטה, הצגה ושידור של מידע באופן אלקטרוני. מונח זה מדגיש את חשיבותם של אמצעי התקשורת בשימושים בטכנולוגיה לצורכי מידע. מכיוון שסביבתנו עתירת טכנולוגיה, מקושרת ומוצפת במידע, על מערכות ההשכלה ליצור תנאי למידה נאותים ולהכשיר את הלומדים בה במיומנויות הדרושות במאה העשרים ואחת. יש להתאים את המטרות החינוכיות למאפיינים החברתיים, התרבותיים והתעסוקתיים…
למידה מבוססת סימולציה בחינוך
https://doi.org/10.54301/PHIB1573 למידה מבוססת הדמיה, או כפי שהיא מוכרת "למידה מבוססת סימולציה" היא טכניקה המדמה את תנאי הזירה המקצועית למטרות למידה ותרגול – מיומנויות יסוד או מיומנויות טכניות. הסימולציה נולדה בעולם הרפואי והצבאי ומשם התפתחה לתחומי דעת נוספים כדוגמת הכשרת מורים. השימוש בסימולציה נפוץ מאוד בתחומי הרפואה והסיעוד ובמחקר הוכחה יעילותה, אך הטמעת הסימולציה בתחום הכשרת מורים עודנה בראשיתה. ספרות המחקר…
אוטופיה חינוכית
https://doi.org/10.54301/YMNP6307 האוטופיה החינוכית היא תת־סוגה נדירה של האוטופיה הקלאסית, הפוליטית. הדיון בסוגה של האוטופיה החינוכית מאפשר חקירה של הזיקות השונות שבין ספרות, פילוסופיה ומעשה – בהקשר החינוכי. הערך מחולק לשלושה חלקים: החלק הראשון מוקדש להגדרת הסוגה; בחלק השני מוצגים שלושה מקרים של אוטופיות חינוכיות: אמיל או על החינוך של ז'אן-ז'אק רוסו, בית הספר של החיים של יאנוש קורצ'אק והעם והנוער…
