1. הכשרת המורה לכיתת המחר – מערכת החינוך נדרשת להכשיר מורים טובים יותר, המסוגלים להתמודד
עם כיתות עתידיות עתירות טכנולוגיה וידע. יש לצמצם את הפער ההולך וגדל בין הידע, הכלים והמיומנויות של המורה לבין אלו של תלמידיו.
2. טכנולוגיה חינוכית, הזדמנות ואתגר – לטכנולוגיות חינוכיות פוטנציאל משמעותי לשיפור חוויית ההוראה והלמידה
וצמצום פערים. עם זאת, מצוקת כוח האדם במערכת החינוך מובילה לגיוס כוח אדם פחות מיומן המתקשה לאמץ
טכנולוגיות מתקדמות – תהליך העלול להעמיק את הפערים בין שכבות האוכלוסייה השונות.
3. הנגב כמעבדת חדשנות חינוכית גלובלית – הפעילות של מכללת קיי במגזר הבדואי – על הציר של טכנולוגיה, שפה,
רב־תרבותיות ואינטגרציה – יכולה לשמש כשדה ניסוי יישומי עם אימפקט חינוכי ברמה עולמית.
מודלים שיפותחו בנגב עשויים להיות רלוונטיים לאזורי ספר ואוכלוסיות מודרות ברחבי העולם.
4. בינה מלאכותית (AI) כגורם היוצר פערים או מצמצם אותם – כלי בינה מלאכותית מתפתחים במהירות ומאומצים בעיקר
בקרב אוכלוסיות חזקות. בהיעדר חשיפה, הכשרה והנגשה לאוכלוסיות חלשות, הבינה המלאכותית הופכת
לגורם המעמיק פערים. עידוד השימוש בבינה מלאכותית ובטכנולוגיות חינוכיות, תוך ליווי פדגוגי, הוא תנאי הכרחי לגישור על פערים בעולם משתנה.
5. פיתוח כלים נגישים – למרות השקעה בטכנולוגיות חינוכיות, רבות מהן יקרות ונגישות בעיקר לשכבות החזקות.
לכן, על המכללה, בשיתוף פעולה עם גופים נוספים, לפתח כלים פתוחים, מותאמים ונגישים שיאפשרו לכלל האוכלוסייה ליהנות מהיכולות הטכנולוגיות.
6. שפה כגשר לחברה – פערי שפה מהווים חסם מרכזי עבור סטודנטים ותלמידים מהחברה הבדואית,
שרבים מהם ממעטים לדבר עברית. התוצאה הישירה היא שיעורי נשירה גבוהים מהאקדמיה ופגיעה ביכולת
ההשתלבות בחברה הישראלית. שילוב טכנולוגיות חינוכיות וכלי בינה מלאכותית מותאמי שפה ותרבות יכול להוות מנוף משמעותי לצמצום פערי השפה.
7. לנייד ידע והכשרות של צוותי חינוך ממגדל השן החינוכי במכללה הממוקמת בעיר באר שבע לפריפריה וליישובי הספר, בנגב בפרט ובדרום הארץ בכלל.
