קו הזמן – מן העבר לעתיד

תולדות המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי בבאר-שבע: ציוני דרך

1951
בשנת 1951 פנה שר החינוך פרופ' בן ציון דינור לתלמידו בעבר אריה סימון, מורה ומחנך בכפר הנוער "בן שמן", בקריאה לרדת לנגב ולייסד בית מדרש למורים בבאר-שבע.

 

1952
במאי 1952 קיים דינור סימפוזיון, בהשתתפות מחנכים ואנשי ציבור והקדישו לשאלת הכשרת המורים בבתי הספר היסודיים.

 

1953
בקיץ 1953, נכנס לתוקפו חוק חינוך ממלכתי תשי"ג, ובעקבותיו חולק מינהל החינוך היסודי בין שישה מחוזות. האחריות על מחוז הדרום – מקריית מלאכי ועד אילת – הוטלה על כתפיו של אריה סימון.

בשנת 1953, משרד החינוך אישר לשלושים מורים מבאר-שבע, מאשקלון ומרחבי הנגב להשתלם במשך שנה בתנאי פנימייה ובשכר, על מנת שיחזרו לכפריהם וימשיכו במלאכת החינוך.

 

1954
ראשיתה של מכללת קיי כ"מדרשה חד- שנתית למורי כפר בנגב", נוסדה בשנת תשט"ו (1955/1954), בשלהי תקופת העלייה ההמונית לישראל, נפתחה בשכונת משקֵי-עזר בבאר-שבע מדרשה חד-שנתית למורי כפר בנגב.

 

1955
שנת הלימודים תשט"ו (1955/1954) נסגרה המדרשה ומִבניה נמסרו לבית הספר לחינוך מיוחד "שורשים", בהנהלת פרץ אוריאלי. המפעל האדיר של אריה סימון, שנפתח לאחר קשיים כה רבים, נסגר שנה אחת לאחר פתיחתו.

 

1957
בפרוס שנת הלימודים תשי"ח (1958/1957), שנתיים לאחר סגירתה של המדרשה החד שנתית למורי כפר, נפתחה בשכונה ה בבאר-שבע – המדרשה הממלכתית לחינוך בנגב. המדרשה נפתחה ביוזמתו של עמי אסף, סגנו של שר החינוך והתרבות זלמן ארן, בשיתוף עם הסוכנות היהודית.

בשנת 1957, משרד החינוך החליט לפתוח מחדש את המדרשה להכשרת מורים בבאר-שבע, כדי שתענה על צורכי האזור ותוכשר במיוחד לקליטת העלייה. הביצוע והמימוש הוטל על כתפיו של אריה סימון.

במשך שנתיים ניהל אריה סימון את המדרשה בשכונה ה והכשיר להוראה שני מחזורים של תלמידים (בחורים ובחורות בני 35-22, יוצאי ארבע עשרה גלויות, וכל אחד משני המחזורים נפתחו שתי כיתות: כיתה אחת לתלמידים מתקדמים וכיתה שנייה לעולים חדשים ובהם מאה וארבעים בוגרים.

 

1959
במהלך שנת הלימודים תשי"ט החליט משרד החינוך להפוך את המדרשה למורים בבאר-שבע למוסד של קבע בבירת הנגב, ואישר את בנייתם של שני בניינים מרווחים, שהוקמו על פי צרכיה: בניין למינהלה ולכיתות הלימוד (קומה אחת) ובניין לפנימייה (שתי קומות). הבניינים הוקמו בשכונה ג.

 

1959/1960
בפרוס שנת הלימודים תש"ך (1960/1959), פתח דוד טוביהו, ראש העיר, את ישיבת מועצת העיר בברכה לעיר באר-שבע על פתיחת קריית החינוך החדשה, שנבנתה בשכונה ג. זו כללה בית ספר תיכון ומדרשה למורים – מוסד להשכלה על-תיכונית.

החל משנת הלימודים תש"ך עברה הכשרת עובדי ההוראה במדרשה בבאר-שבע שינוי משמעותי, שהתבטא בשלושה תחומים: הארכת ההכשרה משנה לשנתיים וקבלת תעודה של מורה מוסמך; הארכת העבודה המעשית מיום בשבוע ליומיים בשבוע, שינוי בהרכב התלמידים.

 

1961
בשנת 1961 החלה טובה פוביצר במילוי תפקידה כמנהלת הסמינר.

בשנת 1961 מינה אבא אבן, שר החינוך והתרבות, ועדה ציבורית לבדיקת בעיות הכשרת מורים לחינוך היסודי, שכונתה "ועדת דושקין", על שמו של היו"ר פרופ' א"מ דושקין.

 

1962
בשנת הלימודים תשכ"ג, 1 בספטמבר 1962, נפתח בסמינר בבאר שבע, שתי מכינות פדגוגיות (כיתות י"א-י"ב). במסגרת מפעל זה נכלל גם פרויקט המחוננים מיישובי הפיתוח ומשיכוני העולים החדשים פרוייקט המחוננים מישובי הפיתוח ומשיכוני העולים החדשים.

 

1964/1965
בשנת הלימודים תשכ"ד (1965/1964) הגיע מספרם של תלמידי הסמינר למאה.

 

1966-1968
בשנים 1968-1966, התנהל במקביל לכיתת המורים-העולים שהוכשרו להוראה במדרשה למורים במרכז הקליטה בבאר-שבע, סמינר נוסף להכשרת מורים-עולים, בניהולה של שרה בץ.

משרד החינוך החליט לאחר שנתיים בלבד, לסגור את הסמינר של שרה בץ ולאחדו עם הסמינר של טובה פוביצר, במגמה למנוע כפילויות ולאחד כוחות הוראה. החל משנת 1968 הוכשרו מורים-עולים בסמינר של טובה פוביצר בלבד.

 

1970
ב-31 באוגוסט 1970, המכינות הפדגוגיות, שהביאו מדי שנה עשרות בני נוער מכל רחבי הארץ, נסגרו בהוראת משרד החינוך, והפנימייה על שלוש קומותיה, התרוקנה ברובה.

 

1971
בשנת 1971 הוקמה "הוועדה לבדיקת הבעיות הפדגוגיות הקשורות בניהולם ובהפעלתם של המוסדות להכשרת מורים וגננות", בראשותו של עמנואל יפה. בעקבות "ועדת יפה" ואחרי דיונים שנערכו במועצה להשכלה גבוהה בישראל, אושרו העקרונות של "האקדמיזציה של הסמינרים" והוסכם על הענקת מעמד של מכללות לחינוך לסמינרים המובילים בארץ, שהלימודים בהן יימשכו שלוש שנים תוך כוונה להוסיף שנה רביעית של עבודה מודרכת (סטאז').

משרד החינוך הקים בשנת 1971 ועדה, שתפקידה היה לבחון את תפקודם של המוסדות להכשרת מורים. לאחר לימוד הנושא, הציעה הוועדה, שמוסדות אלה יעניקו לבוגריהן תואר אקדמי של "בוגר" (B.Ed.), שיאפשר להם להמשיך בלימודיהם לקראת התואר השני והשלישי באוניברסיטאות.

בשנת הלימודים תשל"ב (1972/1971), החל ד"ר הלווינג במילוי תפקידו כמנהל. ד"ר הלווינג הצליח לקדם את הסמינר, ולהתאימו למגמות האקדמיות שנקבעו על ידי משרד החינוך.

בשנת 1972 איישו את הפנימייה תשעים ואחד תלמידים, ושני מדריכים (במשרה אחת) היו אחראים עליהם ועל הפעילות החברתית-התרבותית שהתנהלה בין כתליה.

 

1974
בשנת 1974 הקים ד"ר הלווינג הנהלה אקדמית, שהייתה מורכבת מבעלי התפקידים הבאים: סגן מנהל, אחראי לענייני התלמידים (דיקן סטודנטים), מרכז הוראה ומרכז הדרכה.

החל משנת הלימודים תשל"ד יושמה תוכנית לימודים של שלוש שנים לשם קבלת התואר מורה בכיר במסלולים: גיל רך, מורים כוללים, חינוך מיוחד, חטיבת ביניים, ציור ואמנות.

 

1975
בשנת הלימודים תשל"ו (1976/1975) הקים ד"ר הלווינג את המסלול הבדווי ובכך נוצרה לראשונה בתולדות מדינת ישראל מסגרת מסודרת להכשרת מורים בדווים למגזר הבדווי בנגב.

פרופ' עארף אבו רביעה הקים את המסלול הבדווי ועמד בראשו מיומו הראשון עד שנת 1983, עת התמנה לעוזר מפקח במשרד החינוך.

כתוצאה מפעילותו הנמרצת של ד"ר הלווינג נתקבלה בשנת הלימודים 1975/1974 הודעה מאלעד פלד, מנכ"ל משרד החינוך, כי בית המדרש הממלכתי למורים ולגננות קיבל מעמד של "מכללה בדרך". מעתה הלימודים יימשכו שלוש שנים ובסיומם תוענק ללומדים תעודת מורה בכיר.

 

1976
ד"ר הלווינג סיים את תפקידו בסוף שנת הלימודים תשל"ו (אוגוסט 1976).

בשנת הלימודים תשל"ז (1976) התמנה ד"ר בראון למ"מ מנהל הסמינר. במשך שנתיים שימש כממלא מקום.

בשנת הלימודים תשל"ז, מסלולי הלימוד במכללה התחלקו לשני סוגים: האחד, מסלולים לתואר מורה מוסמך, הסטודנטים במסלולים אלה נדרשו ללמוד שנתיים לשם קבלת התואר מורה מוסמך. והשני, מסלולים לתואר מורה בכיר, הסטודנטים שלמדו במסלולים אלה נדרשו ללמוד שלוש שנים לשם קבלת התואר מורה בכיר.

 

1978
בשנת 1978, נפתחו לראשונה בבאר-שבע שני קורסים דו שנתיים: האחד למורים מוסמכים והשני לגננות מוסמכות. שניהם העניקו את התואר מורה בכיר / גננת בכירה.

בשנת הלימודים תשל"ט (1979/1978) נתמנה ד"ר בראון למנהל בפועל, לאחר שנבחר על ידי ועדת מכרזים.

 

1979
בשנת 1979 נפתח קורס דו שנתי למורים מוסמכים בחינוך המיוחד, שהקנה תואר מורה בכיר, ועליו הייתה אחראית ציפי שכטר, מתוקף תפקידה כאחראית על ההשתלמויות בסמינר.

החל משנת הלימודים תשל"ט, הקדישו יום בשבוע לפעילויות שונות: ביקורים בתיאטרון ובמוזיאונים, האזנה להרצאות בנושאים שונים, צפייה בסרטים וכן טיולים וסיורים לימודיים: סיורים פדגוגיים, סיורים מקצועיים וסיורים עם מדריכי החברה להגנת הטבע.

 

1981
בדצמבר 1981 נבחרה על ידי המועצה להשכלה גבוהה "ועדת קבע למסלולים אקדמיים במוסדות להכשרת עובדי הוראה", בראשותו של פרופ' יוסף דן, וזו ניסחה דגם-מנחה לתוכנית לימודים לתואר בוגר בהוראה, שהתפרסם בכסלו תשמ"ב.

 

1982
בשנת תשמ"ב עברה ה"מכללה בדרך", על כל עשרים ואחת כיתותיה, למשכנה החדש והמפואר בשכונה ד, בפאתיה הצפוניים של העיר באר-שבע, ושמה הוסב מ"בית המדרש הממלכתי למורים ולגננות" ל"מכללה לחינוך ע"ש קיי".

 

1983
בשנת 1983 התמנתה גב' רבקה בן יעקב, לנהל את המכללה.

 

1984
בפברואר 1984, הקימה רבקה בן יעקב, מרכז להשתלמויות עובדי הוראה.

בשנת 1984, החלה קבוצה של עשר בנות בדואיות ללמוד ולהתמחות בהוראה לגן הילדים בהדרכת המדריכה הפדגוגית גאולה ליבוביץ.

 

1985
בשנת 1985, התחילה הבנייה של מתקני הספורט בשטח מכללת קיי. לימודי התאוריה התקיימו בקיי ואילו הפעילות הספורטיבית נמשכה עדיין במוסד הישן.

 

1986
בשנת 1986 הועברה כל הפעילות, הלימודית והספורטיבית, למכללת קיי.

תהליך האיחוד של בית המדרש לחינוך גופני עם מכללת קיי שהחל בשנת 1983 הסתיים סופית בשנת 1986, ובכך הפך בית המדרש למכון לחינוך גופני במכללת קיי.

בשנת תשנ״ה הוקמה העמותה לקידום פרוייקטים בחינוך, תרבות וספורט שליד מכללת קיי.

 

1988
לאחר מותה של אלי פרידמן, בשנת 1988, הוחלט לקרוא למכון על שמה: "המכללה לחינוך ע"ש קיי באר-שבע המכון להכשרת מורים לחינוך גופני מיסודה של ד"ר אלי פרידמן ז"ל."

 

1992
בשנת 1992, לאחר תשע שנות ניהול, פרשה רבקה לגמלאות.

 

1991/1992
בשנת הלימודים תשנ"א (1992/1991) נפתח מסלול גיל רך (גן וכיתות א-ב).

 

1993
בשנת הלימודים תשנ"ג (1993/1992) נתמנה ד"ר שלמה בק לתפקיד ראש המכללה.

מיד עם בואו של ד"ר שלמה בק למכללה, החל שלמה בהאצת תהליך האקדמיזציה.

בשנת 1993, מנתה המכללה כאלף סטודנטים, שלמדו במסלולי הכשרה עיוניים ומקצועיים ועוד כשמונה מאות סטודנטים שלמדו במרכז המחוזי להשתלמות ולהדרכה לעובדי הוראה ובמכינות הקדם אקדמיות, ולמעלה ממאתיים אנשי סגל.

ב-6 במאי 1993 שלח דב אייזין, מנהל הגף להכשרת מורים, בקשה למכלול מכללת קיי למועצה להשכלה גבוהה.
תהליך האקדמיזציה (להלן: מכלול) התבצע בשלושה שלבים: 1. בקשת היתר 2. תקופת ההיתר 3. תקופת ההכרה.

ב-19 במאי 1993 שלח שלמה בק למועצה להשכלה גבוהה "בקשה לקבלת היתר לקיים מוסד להשכלה גבוהה והכרה להעניק תואר B.Ed.".

בחודש מאי 1993 הוגשו התוכניות הראשונות לאישור המועצה להשכלה גבוהה. הן כללו את התוכניות המסלוליות של ההכשרה להוראת גננות (מלידה עד גיל 5), לגיל הרך (גן, א-ב), לבית הספר היסודי (ג-ו), לחטיבת הביניים בהתמחויות ביולוגיה-כימיה, מתמטיקה ואנגלית, לחינוך מיוחד ולחינוך הגופני.

בחודש אוקטובר 1993 הוסיפה המכללה לבקשה לקבל היתר אקדמי גם לתוכנית לימודים הומניסטית לחטיבת ביניים, בהתמחויות גיאוגרפיה, לשון וספרות.

בשנת 1993 מינה אמנון רובינשטיין, יו"ר המועצה להשכלה גבוהה, שתי ועדות בודקות: האחת כללית, בראשותו של פרופ' נחמיה לב ציון; והשנייה לחינוך הגופני, בראשותו של פרופ' הלל רסקין. על שתי הוועדות הוטל לבדוק את בקשת המכללה "לקבל היתר לפתוח ולקיים מוסד להשכלה גבוהה לקראת תואר בוגר בהוראה במסלולים: גננות והגיל הרך, בית הספר היסודי, חטיבת ביניים, החינוך המיוחד, והחינוך הגופני."

 

1995
בפברואר 1995, הגישה הוועדה הבודקת דו"ח מסכם למועצה להשכלה גבוהה, שבו המליצה "פה אחד על מתן היתר למכללה לפתוח ולקיים מוסד להשכלה גבוהה." הוועדה המליצה למנות "ועדה מלווה", אשר תפקידה יהיה לעקוב אחר "איכות ההפעלה של תוכניות הלימודים בשנת תשנ"ו, המשך הפיתוח וההצטיידות של המעבדות, המשך שיפור רמת הסגל האקדמי על ידי עידודם של מורים בעלי תואר שני ללמוד לתואר שלישי."

בפברואר 1995 המליצה הוועדה הבודקת של המסלול לחינוך גופני, על מתן היתר "לפתוח מוסד להשכלה גבוהה ולקיימו במסלול לחינוך גופני".

בעקבות מתן ההיתר, פתחה המכללה בשנת תשנ"ו את לימודי שנה ד לתלמידיה הסדירים, ופורסם לראשונה ידיעון למכללה.

בשנת 1995, הוועדה המלווה הגישה המלצותיה למועצה להשכלה גבוהה: "להעניק הכרה (הדגשה במקור) למכללת קיי ולהסמיכה להעניק תואר אקדמי "בוגר בהוראה" (B.Ed) במסלולים: גננות, מורים וגננות (גן כיתות א-ג), בית הספר היסודי (כיתות ג-ו), חטיבת ביניים (בהתמחויות כימיה, ביולוגיה, פיזיקה-מתמטיקה, מחשבים, לשון, ספרות, מקרא, גיאוגרפיה, יהדות) והחינוך המיוחד (בין מסלולי)."

 

1996
ב-18 בנובמבר 1996 התבשר ד"ר שלמה בק, על ידי זבולון המר, שר החינוך והתרבות, כי "ממשלת ישראל בישיבתה מיום ד' בכסלו התשנ"ז 15.11.1996, החליטה לאשר את החלטת המועצה להשכלה גבוהה מיום 16.07.1996, להעניק הכרה למכללת קיי ולהסמיכה להעניק תואר אקדמי "בוגר בהוראה". […] הממשלה החליטה איפוא, ע"פ סעיף 10 לחוק המועצה להשכלה גבוהה תשי"ח – 1958, להכיר במכללה לחינוך ע"ש קיי בבאר שבע כמוסד להשכלה גבוהה."

 

1997
המוסד להשכלה גבוהה העניק, ב-7 ביולי 1997, תואר "בוגר בהוראה" (B.Ed) במסלול לחינוך הגופני."

ב-18 ביוני 1997 העניקה המועצה להשכלה גבוהה הסמכה גם להתמחות בהיסטוריה.

 

1998
ביום 28 באפריל 1998 חתם עזר וייצמן, נשיא המדינה, על תעודת ההכרה, ובזה הסתיים למעשה תהליך שנמשך כשלוש שנים, שבסיומו הוכרה המכללה כמוסד להשכלה גבוהה.

בעקבות ההכרה נפתחו לימודי שנה ד גם לתלמידי המשך (מורים בפועל) והוקמה במכללה היחידה לתוכניות מיוחדות וללימודי המשך בניהולה של ד"ר טלי בן ישראל. היחידה ריכזה את הטיפול בהסבת אקדמאים להוראה ובהרחבת ההסמכה למורים בפועל.

ב-9 ביוני 1998 התקיים הטקס הראשון של מקבלי תואר B.Ed.

במארס 1998 פנתה המכללה אל המועצה להשכלה גבוהה בבקשה לפתוח תוכנית לימודים אקדמית באמנות ולהסמיכה להעניק לבוגריה תואר אקדמי ראשון באמנות בכמה מן המסלולים: הכשרת מורים לאמנות בבתי הספר היסודיים (כיתות א-ו), בחטיבת הביניים (כיתות ז-ט) ובבתי ספר תיכוניים (כיתות י-י"ב).

באוגוסט 1998 מונתה ועדה לבדיקת בקשות של מכללות להכשרת עובדי הוראה לפתוח תוכניות לימודים אקדמיות באמנות, ביניהן גם מכללת קיי.

בכסלו תשנ"ט (נובמבר 1998), הגישה ד"ר שרה זיו, מנהלת האגף להכשרה ולהשתלמות עובדי הוראה, לעו"ד נפתלי ויטמן, מזכיר המועצה להשכלה גבוהה, את קווי היסוד ללימודי תואר שני אקדמי מקצועי (M.Ed) במכללות לחינוך.

 

1999
ביולי 1999, אימצה המועצה להשכלה גבוהה את המלצת הוועדה הבודקת בראשותו של פרופ' דורצ'ין והחליטה לאשר למכללה לפרסם את דבר תוכנית הלימודים האקדמית באמנות, על כל מסלוליה.

בשנת 1999 הוקם המרכז ליוזמות חינוכיות מתוקשבות (מיח"ם), על מנת לסייע בפיתוח "ערכות למידה מתוקשבות" וללוות את תהליכי הלמידה המתוקשבת של מרצים וסטודנטים במכללה ושל אנשי חינוך ומורים בבתי הספר.

 

2000
בדצמבר 2000 מונתה ועדה, בראשותו של פרופ' אריה לוין מהאוניברסיטה העברית, לבדוק את הבקשה לפתוח מסלולים להכשרה להוראה במגזר הבדווי לקראת קבלת תואר "בוגר בהוראה".

בינואר 2000 התקבלה הענקת תואר "בוגר בהוראה" בתוכנית הלימודים להוראת הערבית כשפה שנייה.

בינואר 2000, המכללה החליטה לפתוח תוכנית לימודים אקדמית בהתמחות לחינוך מיוחד במסלולים לגיל הרך, לבית הספר היסודי ולחטיבת הביניים.

 

2001
ב-14 בפברואר 2001 הודיעה ריקי מנדלצויג, סגן מזכיר המועצה להשכלה גבוהה, כי המועצה להשכלה גבוהה מאשרת למכללה לחינוך ע"ש קיי לערוך תוספת מבנית לתוכניות לימודים, שבה הוסמכה המכללה להעניק תואר אקדמי "בוגר בהוראה" כך שתלמידי המסלולים לגיל הרך, בית הספר היסודי וחטיבת הביניים יוכלו לבחור 24-18 ש"ש מלימודי המסלול לחינוך המיוחד (על פי מאפיינים גיליים ודיסציפלינריים רלוונטים) כאחת מההתמחויות במסלול.

בשנת 2001 הוקם המרכז להורות ולמשפחה.

 

2002
באפריל 2002 החליטה המועצה להשכלה גבוהה "להיענות לבקשת המכללה לחינוך ע"ש קיי ולאשר את פרסום דבר תוכנית הלימודים האקדמית להכשרת מורים בחינוך בלתי פורמלי לתואר אקדמי "בוגר בהוראה", לרשום אליה תלמידים ולהתחיל את הלימודים בה."

בשנת הלימודים תשס"ג (2003/2002) קיבל המסלול להכשרת מורים בחינוך בלתי פורמלי את ההכרה.

בשנת הלימודים תשס"ד (2004/2003) החלו מורים במסלול להכשרת מורים ללמוד לתואר B.Ed בחינוך.

בשנת 2002, מכללת קיי הקימה ועדה לענייני התואר השני, בראשותה של ד"ר לאה קוזמינסקי, שדנה בנושא וגיבשה עקרונות כלליים לבניית התוכנית. נכתבה הצעת טיוטה לתוכנית לימודים ייחודית בתחום ייעוץ בחינוך: "שיח במערכת חינוך רב תרבותית".

 

2003
ביולי 2003 החליטה המועצה להשכלה גבוהה "להיענות לבקשת המכללה לחינוך ע"ש קיי ולאשר לה לפרסם את דבר פתיחתו של מסלול אקדמי נפרד להכשרת מורי הגיל הרך ובית הספר היסודי למגזר הבדווי לקראת תואר "בוגר בהוראה".

בשנת הלימודים תשס"ג (2003/2002) קיבל המסלול הבדואי את ההכרה, ובשנת הלימודים תשס"ד (2004/2003) החלו מורים במסלול הבדווי ללמוד לתואר B.Ed בחינוך.

בישיבת המועצה האקדמית של המכללה, מיום 21.01.2003, אושרה תוכנית לימודים ייחודית בתחום ייעוץ בחינוך: "שיח במערכת חינוך רב תרבותית" והועברה לאישור למועצה להשכלה גבוהה.

בשנת תשס"ב יצא פרופ' בק לשנת שבתון וד"ר אסתר גוסרסקי מלאה את מקומו.

 

2004
בשנת הלימודים תשס"ג נפתח בית ספר ייחודי לגמלאים" ( תרשיש" – בית ספר לגמלאים), המבוסס על הרעיון של "גמלאים מלמדים גמלאים".

 

2007
במארס 2007 החלו לימודי התואר השני במכללה, בתוכנית ייעוץ חינוכי.

 

2010
בדצמבר 2010, סיים פרופ' שלמה בק את תפקידו כנשיא המכללה.

 

2011
בשנת הלימודים תש"ע, ינואר 2011, התמנתה פרופ' לאה קוזמינסקי לתפקיד נשיאת המכללה.

בינואר 2011, יצא לאור הגיליון הראשון של מגזין "קולות"- המגזין עוסק בענייני חינוך וחברה. המגזין יוצא לאור פעמיים בשנה והוא סוקר את העשייה במכללה מזווית אקדמית המבוססת על שאלות לדיון.

בשנת 2011, הוקם המרכז לחקר הוראת השפה הערבית ותרבותה ע״ש איברהים עדנאן. מטרת המרכז לשפר את הוראת השפה הערבית במסגרת ההכשרה להוראה לפתח מצוינות בשפה ובספרות הערבית אצל סטודנטים המתכשרים להוראה, לקדם התפתחות מקצועית של מורים כמומחים להוראת השפה הערבית ולעודד מחקר בהוראת השפה הערבית.

 

2012
במארס 2012 הוקמה "אכסניית לשון", זהו מרכז ידע על-מכללתי ללמידה, לייעוץ ולהכוונה בענייניי לשון בשלוש שפות: עברית, ערבית ואנגלית.

ביוני 2012, הוקם מרכז קורן לקירוב לבבות בין סטודנטים יהודים ובדואים.

בשנת 2012, הוקמה המועצה הירוקה והמרכז לקיימות.

 

2013
באוקטובר 2013, נפתחה תוכנית תואר שני בחינוך גופני וספורט לקהילות בהדרה, 2013.

בישיבתה ביום 23.7.2013 קיבלה המועצה להשכלה גבוהה את ההחלטה להעניק למכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי, הסמכה קבועה לתוכנית הלימודים לתואר שני ( M.Ed ) בייעוץ חינוכי.

בישיבתה ביום 23.7.2013 קיבלה המועצה להשכלה גבוהה את ההחלטה להעניק למכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי, הסמכה קבועה לתוכנית הלימודים לתואר שני ( M.Ed ) בלמידה והוראה.

בשנת 2013, מכללת קיי בשותפות עם מוסדות אקדמיים בארץ ובעולם נענתה לקול קורא של האיחוד האירופי בנתיב (TEMPUS Trans-European Mobility Program for University Studies) להגשת הצעות לתקצוב מחקר. המכללה שיתפה פעולה עם מוסדות אחרים והוגשו שתי הצעות רב שנתיות (DOIT TEMPUS) ו- (IRIS TEMPUS). שתי ההצעות זכו לאישור תקצוב מטעם האיחוד האירופי והן התחילו פעילותן בתשע"ג.

 

2014
בינואר 2014, יצא לאור הגיליון הראשון של לקסי-קיי- אנשים חושבים חינוך: שיח על הוראה, חינוך וחברה. זהו כתב עת מקוון הבנוי כלקסיקון ומזמין את הכותבים לבחינה מעמיקה של מושגים שיישאו אופי של שיח פתוח על ערכים דיאלקטיים וחיבורם המיוחד לעולם החינוך והכשרת המורים.

מרץ 2014, נפתחה תוכנית תואר שני בחינוך בעידן טכנולוגיות מידע.

2014, הוקם מרכז מקום – מרחב ללמידה משמעותית, ע"י ד"ר ארנון בן ישראל.

מאי 2014, הושק הרחבת המרכז לאמנות ע״ש פירס, 2014

לשיחה עם יועץ, השאר פרטיך וניצור קשר בהקדם
דילוג לתוכן