דבר המערכת, קיץ תשפ"ד
https://doi.org/10.54301/CECZ3133
קוראים יקרים,
גיליון 21 של כתב העת השפיט החצי־שנתי לקסי־קיי כולל שבעה מאמרים מארבעה תחומי דעת, ארבעה מהם מאותו התחום. בשער הגיליון, בתצלומו של יורם פרץ – שברי עמודים, בסיסים וכותרות. בעבר פיארו עמודים שלמים מבני קהילה ודת, ועתה רק המומחים יכולים לעמוד מול השברים ובמבט חטוף למקם אותם מחדש במרחב שהשתנה, להעמיד כנגד עיניהם מבנה שלם שאיננו עוד.
בשעה שנקבצו הערכים לגיליון 21 שיוויתי לנגד עיניי תמונה של שברים, עוד מעבר לתחושות שאופפות אותנו בישראל מאז שבעה באוקטובר 2023. מבחינות רבות הלכה מחשבתי מהלך שלם אך הפוך – מהשלם אל חלקיו ובחזרה מחלקיו אל השלם. השלם, משל לגיליון זה, והשברים הם חלקיו. כל אחד מהערכים בגיליון מציג תמונה סגורה ומוגדרת, אך בידיי הזדמנה האפשרות לחברם ולהתבונן בהם לא רק כל אחד בפני עצמו, אלא גם אלה לצד אלה.
את הערך הראשון 'הוראה מבוססת טיעון בגישת הלומד במרכז' הפותח את הגיליון הזה כתב ד"ר עדנאן ג'ריביע מהמכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי. עניינו של ג'ריביע הוא חינוך למדעים מדויקים, והוא בוחן את השימוש בארגומנטציה כדרך הוראה בכלל, ובמדעים המדויקים בפרט. ההתייחסות ללומד כמרכז התהליך וכמהות הלמידה היא גישה הומניסטית ביסודה. בכך משלב ג'ריביע את המהלכים הלוגיים של הטיעון עם עולמו של הלומד, שני תחומים שבמקרים רבים נתפסים כניגודים. אומנם הערך עצמו מתמקד במהלכים הלוגיים וביתרון הטמון בשיטת הוראה מבוססת ארגומנטציה, אך הרוח ההומניסטית של הערך מלווה גם את שאר הערכים בגיליון זה.
הערך השני שייך לתחום דעת שונה והוא רכישת שפה בכלל, ושפה שנייה בפרט. הוא עוסק בדרכים שונות של הגדרות מילה בהוראת אוצר מילים ובהערכת אוצר המילים של הלומדים. את הערך כתב הבלשן ד"ר איהאב ח'ליל אבו רביעה, גם הוא מהמכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי. אבו רביעה מתמקד בסוגי הגדרות המילים המעוררים קושי ברכישת שפה ובניית אוצר מילים ברכישת עברית והוראתה כשפה שנייה לדוברי ערבית. אם נשוב לדימוי העמודים השבורים, אבו רביעה מקים אותם מחדש במאמרו. בדומה לערך הראשון, גם ערך זה יוצא מתוך רצון להקל על תהליכי למידה נוסחאיים למדי מתוך התחשבות בצרכים התרבותיים הייחודיים לקבוצות לומדים.
את הערך השלישי 'חינוך ולדורף' חיבר ד"ר גלעד גולדשמידט מהמכללות: אורנים ודוד ילין, מומחה בתחום החינוך האנתרופוסופי ובתנועות חינוך חלופיות. בערך מציג גולדשמידט כיצד חינוך ולדורף הוא חלק מהגישה האנתרופוסופית, מדוע הוא נוצר, מה מיוחד לו ואילו מוסדות חינוכיים פועלים בעולם ובישראל בשיטתו.
המעבר מהערך על חינוך אנתרופוסופי לחלקו השני של הגיליון נדמה במבט ראשון כמעבר חד. הערכים הרביעי ועד השביעי שייכים כולם לתחום הדעת של חינוך בין־דתי, וכתבו אותם חוקרים החברים במוסדות שונים. בשונה מתפיסות של חיים בשיתוף, של רב־תרבותיות או של מגוון, צדק והכלה, המבקשות לראות בחברה שלם המכבד את השונוּת, הגישה הבין־דתית מניחה את קיומו של הכבוד ההדדי לאחר כיסוד של צדק. ייחודה של גישה זו הוא השיח החינוכי שמקיימת הגישה הבין־דתית, שיח המתקיים דרך קריאה משותפת של בני הדתות השונות בכתבי הקודש של חברי הקבוצה. אומנם השיח הבין־דתי יוצא מכתבי קודש ועשוי להעניק למאמינים כלים משמעותיים לכיבוד האחר, אך שיח תרבותי זה מגוון ומכיל, ולכן הוא אינו מיועד למאמינים בלבד. הערך החשוב שם לו למטרה את תיקון העולם. במושגים אמוניים פחות ניתן לתרגם זאת לצדק חברתי ולחזון לעולם טוב יותר שנבנה מתוך דיאלוג, שכן. הטקסטים הקדושים הם ביטוי של תרבותו של האדם, של מסורתו, של מהותו.
הערך הרביעי בגיליון והראשון במקבץ זה עוסק אם כן במהות הדיאלוג הבין־דתי ומקומו בחברה ובחינוך. את הערך כתבו ד"ר אור מרגלית ממכללת לוינסקי־וינגייט וד"ר נורית הירשפלד מהמכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי, שזכיתי להשכיל ישירות ממנה על התחום ועל כוחו גם בימים טרופים אלה. בשבעה באוקטובר 2023 שרדו הירשפלד ובני משפחתה את התופת בטבח בקיבוצם נחל עוז. למרות כל זאת ד"ר נורית הירשפלד ממשיכה להוביל דיאלוג בין־דתי כדרך חיים.
הירשפלד היא גם המחברת של הערך החמישי בגיליון המגדיר את כללי היסוד של השיח הבין־דתי במערכת החינוך. את הערך השישי בגיליון זה כתב פרופ' חנוך בן פזי מאוניברסיטת בר־אילן, ובו הוא מפרט היבטים מוסריים מרכזייםשל השיח הבין־דתי – בדגש חינוכי. את הערך השביעי והאחרון חיברו פרופ' חנוך בן פזי וד"ר מרים פלדמן קיי אף היא מאוניברסיטת בר־אילן. במאמר זה הם סוקרים את ראשיתה של הקריאה המשותפת בכתבי הקודש של בני הדתות בקבוצה כפרקטיקה השקולה ללמידה בחברותא וכתגובה אקדמית שנוסדה באוניברסיטת אוקספורד בעקבות מלחמת העולם השנייה והשואה.
למרות הרקע ההיסטורי המלווה את הערך האחרון בגיליון, למרות השנה הקשה שאנו עוברים ושגורמת לנו כחברה הישראלית לתהות מהי אנושיות ומהו צדק, נוכל להתנחם בכך שכל הערכים בגיליון לקסי־קיי 21 מעוררים תקווה ואמונה באדם. הם גם מייצגים פנים מגוונות ורבות של החברה הישראלית ואת יכולתנו לשוב אל השברים, כאותם שברי עמודים בתצלום השער, ולכונן את השלם.
קריאה נעימה,
ד"ר ערגה הלר, העורכת הראשית
