מדיניות לשונית כוללת שלושה מרכיבים בעלי זיקה ביניהם: (1) פרקטיקות לשוניות הקשורות לאקולוגיה לשונית, כלומר לשפות שאנשים משתמשים בהן במציאות הפרטית ובמציאות החברתית; (2) אמונות ואידיאולוגיות לשוניות – אמונות ביחס לשפות ושיקולים אידיאולוגיים כלפי זהות, לאומיות, כלכלה וחברה; (3) ניהול השפה – מוסד בעל סמכות השואף לשנות את הפרקטיקות הלשוניות או את האמונות הקשורות לשפה באמצעות החלטות והצהרות המופיעות במסמכי מדיניות רשמיים. המדיניות הלשונית בישראל טעונה מאוד, הרבה מעבר להיותה סוגיה חינוכית גרידא ומתקיימת במגוון הקשרים: פוליטיים, אידיאולוגיים, כלכליים, חברתיים וזהותיים. שינויים בתוכניות הלימודים משקפים לא רק תמורות בידע אקדמי, אלא קשורים ליחסי כוחות חברתיים־תרבותיים, וניווט בהבדלים תרבותיים מאתגר במיוחד בחברות שנמצאות בקונפליקט בעצימות גבוהה. למאמר המלא…
