דבר העורך
שפה אחת וריבוי שפות: גילוי והסתרה של משמעויות
השפות השונות שבעולמנו, כגון צרפתית, ערבית, עברית או מנדרינית, הן כלים לביטוי של התוכן והמשמעות הקיימים בעולם ולחיבורים שביניהם. למשל, הערך 'חתול' בוויקיפדיה מבואר ב־272 שפות שונות, 'משפחה' מופיע ב־192 שפות, ו'אדם' ב־225. כל השפות מתייחסות באופן כוללני לאותה מהות, לאותה משמעות. אף על פי כן כל אחת מאירה גם צד משמעות, שהוא ייחודי למאפיינים הייחודיים שלה ושל התרבות הדוברת אותה ושאין יתר השפות תופסות. במילים אחרות, כל שפה משמשת את דובריה לאחיזה במשמעויות המשותפות בעולם, לייצוגן ולתקשורת ביננו ביחס אליהן. אולם, כמו כל הגדרה וסימוּן, היא מאירה רק פן מסוים, תָחוּם ומוגדר, של מהות ומשמעות בעולם שלנו, ובהכרח היא גם מסתירה היבטים וצדדים אחרים. באופן פרדוקסלי, לצד הביטוי שהשפות שלנו נותנות לאותו היבט מואר של משמעות, שאולי את עיקרו הן תופסות יחסית באופן חופף, כל אחת מהן בהכרח מסתירה, או לפחות מרחיקה את תשומת הלב, מהיבטי משמעות אחרים, שגם הם שואפים לאור ולביטוי. הסיפור המקראי על מגדל בבל משקף את השאיפה לאור ולביטוי של אותם מרחבי משמעויות שהשפה שאנו דוברים מסתירה. סיפור זה מעורר שאלה: מדוע "בָּלַל" (בלבל) אלוהים את אותה "שָֹפָה אֶחָת וּדְבָרים אְַחָדִים" (בראשית יא א) שהיו בארץ, ויצר הרבה שפות? מה הפגם בשפה אחת משותפת לכולם? למאמר המלא…
הקדמת עורכי הגיליון המיוחד עברית כשפה שנייה לדוברי ערבית: רכישה, הוראה והערכה
גיליון מיוחד זה של כתב העת לקסי־קיי מוקדש כולו לנושא רכישת העברית כשפה שנייה בקרב דוברי ערבית, להוראתה ולהערכתה. תחום זה הולך ומתבסס בשנים האחרונות כענף מחקרי ופדגוגי מרכזי בארץ, על רקע הצורך הגובר בהעמקת ההבנה של תהליכי רכישת העברית בקרב תלמידים וסטודנטים ערבים, ומתוך השאיפה לגבש מדיניות הוראה מושכלת ומותאמת תרבותית ולשונית. המאמרים הכלולים בגיליון מיוחד זה מתמקדים בנושאים מגוונים המייצגים את עומק המחקר העכשווי בתחום. פיתוח הוראת העברית לדוברי ערבית הוא משימה בעלת חשיבות רבה, ושילוב בין מחקר אקדמי לבין הוראה מעשית הוא המפתח לקידום התחום. למאמר המלא…
מדיניות החינוך הלשוני והמשמעות המעשית בלימוד עברית דבורה בחברה הערבית בישראל
מדיניות לשונית כוללת שלושה מרכיבים בעלי זיקה ביניהם: (1) פרקטיקות לשוניות הקשורות לאקולוגיה לשונית, כלומר לשפות שאנשים משתמשים בהן במציאות הפרטית ובמציאות החברתית; (2) אמונות ואידיאולוגיות לשוניות – אמונות ביחס לשפות ושיקולים אידיאולוגיים כלפי זהות, לאומיות, כלכלה וחברה; (3) ניהול השפה – מוסד בעל סמכות השואף לשנות את הפרקטיקות הלשוניות או את האמונות הקשורות לשפה באמצעות החלטות והצהרות המופיעות במסמכי מדיניות רשמיים. המדיניות הלשונית בישראל טעונה מאוד, הרבה מעבר להיותה סוגיה חינוכית גרידא ומתקיימת במגוון הקשרים: פוליטיים, אידיאולוגיים, כלכליים, חברתיים וזהותיים. שינויים בתוכניות הלימודים משקפים לא רק תמורות בידע אקדמי, אלא קשורים ליחסי כוחות חברתיים־תרבותיים, וניווט בהבדלים תרבותיים מאתגר במיוחד בחברות שנמצאות בקונפליקט בעצימות גבוהה. למאמר המלא…
נוף לשוני ומדיניות לשונית: הֶקְשֵׁרִים בין־לאומיים ומקומיים והשפעתם על המרחב הציבורי
המושג 'נוף לשוני' מתייחס לנראות של שפות במרחב הציבורי, ומקיף מגוון רחב של תצוגות לשוניות, כולל שלטי רחוב, שלטי פרסום, שמות מקומות, מוסדות ציבור, תפריטים, מסמכים ממשלתיים ועוד (טרומפר-הכט, 2014). לנוף הלשוני יש השפעה משמעותית על עיצוב התודעה הציבורית, על יחסי הכוח בין קבוצות שונות בחברה וכן על גיבוש זהות אישית וקולקטיבית. מעבר להיותו אמצעי להעברת מידע תפקודי (פונקציונלי), נוף לשוני משמש גם ככלי סוציולוגי ופוליטי אשר מייצג היררכיות תרבותיות, היסטוריות וכלכליות בתוך חברה מסוימת. הופעתה או היעדרה של שפה מסוימת בנוף הציבורי יכולה להעיד על מידת השפעתה של הקבוצה הדוברת אותה ועל מעמדה החברתי במדינה. כאשר שפה זוכה לנוכחות נרחבת, הדבר משקף לרוב את כוחה ויוקרתה של הקבוצה הדוברת אותה, ואילו שפה שאינה מיוצגת עלולה להעיד על שוליותה בחברה. למאמר המלא…
רכישה והוראה של אוצר מילים בשפה נוספת:מרכיבי ידע, גורמי השפעה ותפקיד החשיפה
אוצר מילים מוגדר כסך המילים בשפה או בתחום ידע כלשהו וכן סך כל המילים המשמשות קבוצה או יחיד. אוצר המילים של אדם הוא סך כל המילים המשמשות אותו בצורה סבילה (זיהוי והבנה) ובצורה פעילה (הבעה), היינו המילון המנטלי שלו. אוצר מילים הוא מרכיב חיוני ברכישת שפה (שפת אם וכן שפה נוספת) ובשימוש יעיל בה, הוא תשתית חיונית ליכולות השפתיות השונות, והוא הכרחי הן להבנה הן להבעה – בכתב ובעל־פה. הוא גם מנבא יעיל למיומנויות שפה אחרות, להצלחה בלימודים ולקבלה לעבודה. רכישת אוצר מילים היא תהליך ארוך ומורכב, וידע עמוק של מילה מתכלל ידע סמנטי, צורני־תחבירי ופונולוגי עם תהליכים קוגניטיביים וחברתיים. לשם הבנה והבעה – בכתב ובעל פה נדרש אוצר מילים רחב ועשיר. אך כדי להשתמש במילים כראוי נדרש לדעת פרטים רבים על כל מילה (בהיבטיה השונים), ולכן לימוד המילה 'לעומק' חשוב לא פחות מהיקפו של אוצר המילים – דהיינו, מספר המילים השונות שהלומד יודע. מאמר זה מתמקד ברכישת אוצר מילים בשפה שנייה, תהליך הדומה במידת מה לרכישת הלקסיקון בשפת אם. למאמר המלא…
תרגומי שאילה ושאילת משמעות בכתיבתם העברית של תלמידים ערבים
בכתיבתם בעברית של לומדים ערבים, שהעברית לדידם שפה שנייה (L2), אנו מאתרים שאילות משמעות ותרגומי שאילה. שאילת המשמעות (semantic borrowing / loan shift) היא שימוש במילה של הלשון השואלת בהוראה של מילה מקבילה של הלשון המשאילה. למשל, המילה צִיּוּן במשמעות סימן קיבלה משמעות של mark על הערכת הישגים של תלמידים. תרגום השאילה (loan translation) או קאלק (calque) הוא מעבר של מילה או צירוף מילים משפה אחת לשפה אחרת, אבל לא בדרך של שאילה ישירה, שאילת המילה עצמה כגון פמיניזם (feminism), אלא בתרגום המונח לשפת היעד. כלומר שימוש במילה של הלשון השואלת בהוראה של מילה מקבילה של הלשון המשאילה. לדוגמה, המילה 'בִּיּוּן' (שירות ריגול בין מדינה למדינה) היא תרגום שאילה של המילה האנגלית intelligence. תופעות שאילת המשמעות ותרגומי השאילה מצויות בקהילות דו־לשוניות ורב־לשוניות, אך הן עשויות להתרחש גם בכל הקשר של למידת שפה אחרת או שימוש בה. בספרות המחקרית על מגע בין שפות תרגומי השאילה נחשבים לחדשנות לקסיקלית או למילים לועזיות. לעומת זאת, בהקשר של רכישת שפה שנייה או זרה (לעיתים קרובות בכיתה), צורות כאלה נחשבות לשגיאות שאינן קבילות, ושעל המורים המלמדים עברית כשפה שנייה לתת את הדעת עליהם. למאמר המלא…
טעויות התערבות ברכישת שפה נוספת: השפעת הערבית על שגיאות בכתיבה העברית של דוברי ערבית
אחד המשאבים שאיתם מגיעים לומדי שפה חדשה לתהליך הלמידה הוא שפת האם שלהם L1. המשאב הזה מסייע בתהליך הלמידה, אך הוא עלול לשמש גם אבן נגף באותו תהליך. כאשר L1 מובילה לרכישה מהירה יותר של שפת היעד (L2) מדובר בהעברה חיובית (positive transfer), וכאשר היא גורמת לשגיאות בשפה הנרכשת היא מכונה העברה שלילית או התערבות (Interference). טעויות התערבות מיישמות את המערכת הלשונית של L1 ב־ L2. טעויות התערבות ברכישת עברית שמקורן בערבית באות לידי ביטוי במגוון תחומים: אוצר מילים, הגה ואורתוגרפיה, מורפולוגיה ותחביר. מודעות לתופעה זו עשויה לסייע ללומדים ולמלמדים להתמודד עם הטעויות האלה בצורה יעילה יותר. מורים לעברית השולטים גם בערבית מחזיקים ביתרון בהנחיית לומדים דוברי ערבית. מעבר לאפשרות לזהות ולנתח טעויות בקלות רבה יותר, הם יכולים לנצל שיטות של הוראה מעמתת, כדי לאתר מבנים כאלה ולהפנות את תשומת ליבם של הלומדים למקור הטעויות. שיטות הוראה הכוללות התייחסות לטעויות התערבות יכולות אף להפחיתן בזמן קצר יחסית. למאמר המלא…
רוחב אוצר המילים הפרודוקטיבי בעברית כשפה שנייה בקרב דוברי ערבית
אוצר מילים (vocabulary) או לקסיקון (lexicon) הוא אחת מאבני היסוד המרכזיות ברכישת שפה שנייה (L2), שכן הוא תנאי הכרחי להבנת שפה ולהפקתה. מחקרים רבים מצביעים על קשר הדוק בין אוצר מילים לבין שליטה בארבע אופנויות השפה – האזנה, דיבור, קריאה וכתיבה – וכן על תרומתו הרבה להצלחה אקדמית. ביחס לארבע אופנויות השפה, אוצר המילים של הלומד מתחלק לשני סוגים עיקריים: פסיבי ופרודוקטיבי. אוצר מילים פסיבי (receptive vocabulary) מתייחס למילים שהלומד מזהה בעת קריאה או האזנה. הכרת מילה זו עשויה להתבסס על הכרת משמעותה הכללית וצורתה הדבורה או הכתובה. אוצר מילים פרודוקטיבי (productive vocabulary) כולל את המילים שהלומד מסוגל לשלוף בזמן אמת ולהשתמש בהן בפועל – בכתיבה או בדיבור. ביחס להיבטי הידע על אודות המילים, אוצר המילים של הלומד מתחלק לשני סוגים עיקריים: רוחב ועומק. רוחב או גודל של אוצר מילים (vocabulary size or breadth) מתאר את מספר המילים השונות שהלומד יודע. עומק של אוצר מילים (vocabulary depth) המתאר את היבטי הידע השונים שיש ללומד על כל מילה. פיתוח מיומן של אוצר המילים הפרודוקטיבי הוא המפתח להשתתפות פעילה ומשמעותית בחיים בכלל ובלימודים האקדמיים בפרט, הן בדיבור הן בכתיבה. כדי להרחיב את אוצר המילים הפרודוקטיבי של הלומדים יש לעודד הוראה מבוססת שימוש, הכוללת חשיפה למשימות המחייבות כתיבה ודיבור בהקשרים בעלי משמעות עבור הלומדים. כמו כן נוסף להרחבת אוצר המילים יש לטפח גם את עומקו – באמצעות הכרת קולוקציות והבנה של ניואנסים תחביריים ופרגמטיים. למאמר המלא…
תחכום לקסיקלי: שיטה להוראה מדורגת של אוצר המילים בעברית כשפה שנייה לערבית ולהערכתו
ערך זה דן במדד התחכום הלקסיקלי ככלי להוראת אוצר מילים ולהערכתו תוך השוואה למדד לקסיקלי נוסף – גיוון לקסיקלי. הוא סוקר את השיטות הקיימות להערכת תחכום לקסיקלי – הן הגישה הכמותית המבוססת על שכיחות מילים בשפה הן הגישה האיכותנית המתבססת על שיפוט מורים – ומציג את מגבלותיהן. כמו כן, הערך מתמקד בהמלצות יישומיות להוראת אוצר מילים מדורגת ולהערכת הלקסיקון בעברית כשפה שנייה (L2) לדוברי ערבית בהתבסס על מדד זה. תחכום לקסיקלי מוגדר כאחוז המילים המתוחכמות או המתקדמות בטקסט. מדד זה משמש לכימות השימוש בפריטי אוצר מילים ששכיחותם נמוכה, וכן לזיהוי שימוש במונחים טכניים ובז'רגון מקצועי המאפשרים הבעה מדויקת בתחום דעת ספציפי. עם זאת, אין תמימות דעים באשר להגדרתן המדויקת של מילים מתוחכמות או מתקדמות, מה שהוביל להתפתחות שתי שיטות הערכה עיקריות: האחת מתבססת על רשימות שכיחות והשנייה על שיפוט מורים. מדד התחכום הלקסיקלי מספק הערכה מעמיקה יותר של מיומנות לקסיקלית בהשוואה למדד הגיוון הלקסיקלי לבד, שכן הוא מתחשב ברמת תחכומן של המילים השונות. הכרה בכך שברכישת L2 קיימות מילים מתקדמות יותר מאחרות וכי תדירות השימוש בהן ורמת הדמיון שלהן ל־L1 משפיעות על רכישתן, מאפשרת למורים לתכנן את הוראת אוצר המילים ולהעריכו באופן יעיל ומותאם יותר ללומדים. למאמר המלא…
על לקסיי־קיי
קול קורא
מערכת כתב העת לֶקְסִי־קֵיי מזמינה מאמרים לגיליונות הבאים. המועד האחרון להגשה לגיליון הקיץ הוא 15 במרץ, 2026. מאמרים שיתקבלו לאחר מכן ישמרו לגיליון הבא. לֶקְסִי־קֵיי הוא כתב עת אקדמי הפועל במתכונת של שיפוט עמיתים אנונימי כפול, הגישה אליו חופשית והוא מוכר על ידי הות"ת. מטרתו לספק במה למאמרים מרוכזים בני כ־2000 מילים,* המציגים ובוחנים מושג, תופעה או רעיון מתחומי החינוך, החברה, התרבות, או הרוח. כתב העת מעוניין לתת ביטוי למורכבות ולפנים השונות של תופעות ורעיונות אלה, תוך הקפדה על חומרה אקדמית ומחקרית, ועל נגישות לקריאה גם למי שלהם זו היכרות ראשונית עם הנושא. אנו שואפים לפרסם מאמרים המציגים חיבור לעולם המעשה החינוכי, והמביעים גישה ייחודית, מורכבת ועצמאית של הכותבים: מאמרים המציגים רעיונות וצדדים שמוכרים פחות בשיח, ואשר אינם נכתבים בהכרח כערך אנציקלופדי ניטרלי לחלוטין. לקול קורא המלא עם הנחיות להגשת כתבי יד.
הנחיות להגשת כתבי יד
הנחיות להגשת כתבי יד (קישור ל־PDF הכולל קול קורא והנחיות)
התחייבות להגשה בלעדית: בהגשת המאמר מצהירים הכותבים כי כתב היד מקורי, לא פורסם בשום מסגרת אחרת (לרבות באינטרנט), ואינו בהליך שיפוט או הגשה במקום אחר בו־זמנית.
אחריות בלעדית לתוכן: הכותבים נושאים באחריות המלאה והבלעדית לתוכן המאמר, לרבות הדיוק, המקוריות, האתיקה המחקרית ואמיתות הנתונים.
היקף: כ־2000 מילים. (במקרים יוצאי דופן בלבד המערכת תשקול פרסום מאמרים שחורגים משמעותית מהיקף המילים המוגדר, וזאת בהתאם לאיכותם, התאמתם למטרות כתב העת ובתיאום מראש.)
סגנון ציטוט ועיצוב: APA מהדורה 7
עימוד ועיצוב הטקסט: גופן עברי David בגודל 12, גופן אנגלי Times New Roman בגודל 12, ריווח שורות 1.5, יישור דו־צדדי.
עריכת לשון: על הכותבים לוודא כי המאמר ערוך בהתאם לכללי האקדמיה ללשון העברית, ומעוצב לפי כללי APA מהדורה 7. מאמר שאינו עומד בתנאי אלה לא יועבר לשיפוט. לאחר קבלת המאמר לפרסום תבוצע עריכה לשונית סופית מטעם כתב העת.
שימוש בבינה מלאכותית יוצרת (AI): כלי בינה מלאכותית יוצרת אינם יכולים להיחשב כמחברים או כמחברים־שותפים למאמר. אם נעשה שימוש בכלים אלה לצורכי כתיבה או עיבוד נתונים, יש לציין זאת במפורש בהערת תודה או בפרק המתודולוגיה, בציון שם הכלי וגרסתו.
יש להגיש שני קובצי Word נפרדים:
קובץ שער (לא אנונימי) הכולל:
כותרת המאמר
שמות כל הכותבים, בסדר הרצוי לפרסום, בציון תואר אקדמי והשתייכות מוסדית
תקצירים בעברית ובאנגלית (עד 200 מילים כל אחד)
שלוש עד חמש מילות מפתח בעברית ובאנגלית
תיאור קצר (כ־50 מילים) של קורות החיים של הכותב הראשי
כתובת דוא"ל ומספר טלפון ליצירת קשר
קובץ כתב היד (אנונימי) שיכלול את הפרטים הבאים:
כותרת המאמר
התקצירים ומילות המפתח (בעברית ובאנגלית)
גוף המאמר ומראי המקום
קובץ זה חייב להיות אנונימי לחלוטין, ללא אזכור, ישיר או מרומז, לזהות הכותבים או להשתייכותם המוסדית.
יש לצרף את שני הקבצים להודעת דוא"ל אחת ולשלוח לכתובת: lexikaye@kaye.ac.il
בגוף ההודעה יש לציין כי המאמר מיועד להגשה לכתב העת.
