דבר המערכת, חורף תשפ"ד
https://doi.org/10.54301/BHRW2750
בספטמבר 2023, כשחיפשתי דימוי לשער הגיליון העשרים של לקסי־קיי, שאפתי למצוא דימוי שונה מנופי הנגב והארץ משהו שיצביע על החגיגיות של גיליון העשרים ובה בעת יסגיר את ערכיו המשלבים ישן וחדש. כשחיפשתי בתערוכות ובקטלוגים נתקלתי בציורה של גבריאלה קליין הכלאה כימרית בין נערה לכד מעוטר בסגנון נושן. ולצד תחושה קלה של אלביתיות הלכה ונבנתה אצלי, המתבוננת, תחושת ודאות של עתיד ועבר השלובים זה בזה. בסוף חודש אוקטובר, כשאנחנו מעבירים את הגיליון להפקה, ולמרות אותו היום הנורא – השבעה באוקטובר 2023 – שגבה את חייהם של רבים כל כך, העתיד והעבר יישארו תמיד שלובים זה בזה.
גיליון 20 הוא גיליון של ישן וחדש. את הערך הראשון בגיליון כתב ירון שור ממכללת דוד ילין, והוא עוסק במושג 'הוראה קשובה' וביישומו החוויתי בהוראה ובלמידה. אחד הכלים המרכזיים בהוראה הקשובה הוא השימוש בדימויים חזותיים לגירוי הלמידה. עקרון נוסף שגישה זאת מתבססת עליו הוא 'אי־ודאות'. בקריאת הערך נזכרתי בראשית הקריירה החינוכית שלי, אצל ד"ר אריקה לנדאו שלאחרונה מלא עשור למותה, ובדרישתה לסיים כל שיעור בשאלה חדשה ולא בתשובה, כלומר לא בסיכום הנלמד. אי־ודאות, ספק וסקרנות הם ללא ספק מקפצות לידע ולהבנה. גישתו החדשה של שור נקשרה אצלי לגישתה הישנה של לנדאו ילדה ניצולת שואה שבנתה את חייה מחדש.
את הערך השני בגיליון – 'הערכת מיומנות חברתית רגשית של צוותי הוראה' כתב צוות רב־תחומי ממכללות בחיפה (שאנן וגורדון): רונן קספרסקי, מירב אסתר חמי ודיצה משכית. נושא המיומנות החברתית הרגשית, המוכר גם בכינויו הלועזי SEL, אומנם נחקר רבות לאחרונה אך לרוב בהקשר של תהליכי הלמידה ולא ההוראה. כאן מוצג ההיבט של המורים ונסקרים מחקרים אחרונים המלמדים על כלי ההערכה היעילים שנמצאו לטובת צוותי ההוראה. בימים אלה של מלחמת חרבות הברזל הנושא הפך חשוב מאין כמותו.
'מנהיגות מורים' הוא הערך השלישי שכתבה מירית ישראלי ממכללת קיי. הערך מגדיר מהי מנהיגות מורים, כיצד היא מתפתחת ומהם הגורמים המשפיעים על עיצוב המנהיגות ודרכי ביטויה. בתי הספר שהצמיחו מחדש צוותי החינוך בבתי המלון ובאזורי הפינוי הם סמל למנהיגות מורים עליה לא חלמנו כשקיבלנו ועיבדנו מאמר זה.
הערך הרביעי 'יצרכן', מונח שאינו מוכר לרבים, מתייחס ליצרן שהוא בה בעת גם צרכן היצרנות. את הערך הזה חיברה שירלי דרוקר שטרית מאוניברסיטת בר אילן וממכללת ספיר. הערך עוסק בהגדרת ה'יצרכן' מתוך נקודת מבטה של מערכת החינוך. דרוקר שטרית מגדירה את המונח החדש ומציגה דוגמאות שבהן פעולות יצרניות במדיה ובדיגיטל, למשל, הן גם פעולות צרכניות של התלמידים. גם לערך זה כמו לערכים השני והשליש קיים פוטנציאל ליישום בשדה החינוך וההוראה.
בערכים החמישי והשישי מצויות הגדרות ודוגמאות לשיטות חינוך ייחודיות. הערך החמישי שכתבה אידה איגרא מהמכללות אורות ישראל וחמדת הדרום עוסק בחינוך המדריך, שנוסד בהונגריה במאה העשרים ומסייע לתלמידים עם שיתוק מוחין ופגיעות נוירולוגיות במסגרות החינוך המיוחד; בערך השישי שכתב גלעד גולדשמידט מהמכללות אורנים ודוד ילין אנו פוגשים בגישה המוכרת יותר לציבור הרחב בשמה 'חינוך אלטרנטיבי', אך פחות מכך בתכניה. גולדשמידט ממפה את מאפייני החינוך האלטרנטיבי וסוקר את אפשרויות החינוך האלטרנטיבי הקיימות כיום בישראל.
הערך השביעי והאחרון בגיליון זה, מאמרה של גילת טרבלסי ממכללת קיי, עוסק ב'הוראה מבוססת תפקידים ניהוליים'. בערך זה, המקושר לערכים אחרים בתחום המחקר הצומח – נוירו־פדגוגיה, מוצגת השפעת סוגי קשב של בעלי תפקידים ניהוליים על ההוראה שלהם.
כשאנו חושבים על פדגוגיות חדשות אנו חושבים על התאמת ההוראה לעולם הדיגיטלי והמשתנה. גם מחקר החינוך וההוראה נהנה מהתמורות ומהחידושים הטכנולוגיים, והוא מאפשר הצצה אל המקום שבו מתרחש הכול – המוח. המבט שלנו משתנה, עומק ההבנה שלנו משתנה, היכרותנו עם הכימיה והפיזיקה של תהליכי למידה משתנה, אבל הלמידה עודנה אותה למידה. מבטה המישיר של הנערה ביצירה 'Pottery Girl' לוקח אותנו אל העתיד ועדיין חרוטים בנו דפוסי העבר, אלה הדפוסים האנושיים של המחשבה, הלמידה וההבנה.
כתמיד נשמח לקבל מכם הצעות לערכים חדשים – על פדגוגיות חדשות (וגם ישנות), על כלים ותפיסות. הנחיות למחברים נמצאות בסוף גיליון זה. נזכיר שכל הערכים שהתפרסמו בכתב העת זמינים לקריאה ולהורדה באתר כתב העת, וניתנים לאיתור בתפריט ה'מונחון' לפי מילות המפתח ולפי הגיליונות שבהם התפרסמו.
בתקווה לימים טובים,
ערגה הלר
העורכת הראשית, לקסי־קיי
