תפיסת הדומה והשונה אצל ילדים בגיל הרך, בחינוך המיוחד
מחקר זה בודק את התפתחות המושגים "דומה" ו"שונה", בקרב ילדים מעוכבי התפתחות הלומדים בגן טרום חובה. הצורך לבדוק את התפתחות המושגים האלו, נוצר מחוסר היכולת של חלק מילדי הגן, להבחין בשינויים שהתרחשו, כאשר עסקנו בגן בפעילות של הנבטת זרעים. במהלך הפעילות, הילדים היו צריכים לעקוב אחר התפתחות הזרעים לתאר את השינויים שחלו בזרעים המונבטים לעומת הזרעים שלא עברו פעילות של הנבטה. חלק מילדי הגן ראו את השינויים ואף הצליחו לתאר אותם. חלק אחר של הילדים הבחין בשינויים אך התקשה לתאר אותם וחלק מהילדים לא ראו כלל את השינויים המתרחשים בזרעים.
כגננת, רציתי לבדוק, את התפתחות המושגים הבסיסיים החיוניים להבחנה בין דברים שונים בחיי היום-יום, תוך בחירת חפצים בסיסיים הנמצאים בסביבת הגן ומוכרים לילדים. בזמן ההתייחסות למושגים "דומה" ו"שונה" בחפצים קונקרטיים, יכולתי לבחון גם את יכולת המיון וההכללה של החפצים לקבוצות, תוך התייחסות לשלושה משתני הקשר "צבע", "צורה" ו"גודל". הפעילויות עם הילדים תועדו ותומללו, תוך התייחסות לדברי הילדים, לדברי, לשפת הגוף ולקשיים שעלו.
למרות שכל ילד נמצא כיום במקום קצת אחר מחברו, ניתן לומר, שהשימוש בחפצים הקונקרטיים תרם ליכולת ההבחנה בין חפצים ביחס למשתני ההקשר השונים. ככל שהילדים התנסו יותר, כך הם הצליחו לתאר את החפצים בצורה טובה יותר. כל ילד התקדם ביחס לעצמו מהמקום בו הוא התחיל.
נהניתי מאוד לעסוק במחקר זה, לעבוד עם הילדים וללמוד מהם. במהלך הפעילויות, שמתי לב לכך, שבנוסף להתייחסות למושגים ולמשתני ההקשר אליהם כיוונתי, הילדים מתייחסים לחפצים בדרכים שונות. משחקים איתם ויוצרים מהם דברים המוכרים להם (מגן דוד משני משולשים, מטוס או עפיפון ממספר צורות וכד'), משתמשים בהם לדימויים שונים (מדרגות מקוביות, איש שלג מפונפונים וכד'), משתמשים בהם כדמויות מסיפור (דובונים), מונים אותם ועוד.
בסיומו של מחקר זה, אני מודעת יותר לצורך שלי כגננת, לשים לב לכישורי הילדים בתחום המושגים הבסיסיים, שנראים כברורים ומובנים ולכישורי המיון החיוניים להבניית המושגים. שהרי, שימוש במושגים ויכולת מיון, דורשים מהילדים יכולת למצוא את הדומה בין החפצים ואת היכולת להבחין בשונות ביניהם.
בנוסף, חשוב לשים לב, למקום בו הילד נמצא ולתכנן פעילויות המתאימות ליכולותיו בכל שלב. קצב ההתקדמות צריך להיות מדורג ומותאם ליכולותיו של כל ילד וילד, כאשר כל שלב מבוסס ומוטמע. חשוב לגוון את הפעילויות ולאפשר העברה בין התחומים השונים.