שיח בין־דתי: גישה חינוכית ומוסרית
האתיקה של השיח הבין־דתי משמעה בחינה של המשמעויות המוסריות של השיח הבין־דתי במובניו השונים. במובנו המגביל הוא קובע את כללי השיחה והמפגש הבין־דתי. במובנו המחולֵל – בכוחה של המוטיבציה המוסרית לעורר למפגש ולדיאלוג בין־דתי. שכן הוא מעורר לחשיבה מוסרית ומעודד צניעות וכבוד לאחר. שיתופם של תלמידים ותלמידות בדיאלוג בין־דתי יכול להוות תשתית מוסרית לעולם החינוך. שותפות לדיאלוג בין־דתי משמעה הכנסה של היבטים מוסריים לתוך תהליכי הלמידה ויצירה של תהליכים חינוכיים ערכיים מתוך כבוד לאחר ולאחרים; הרחבה של אופקי הלמידה והאחריות ויצירת שיח פרשני הולך ומתרחב מתוך המפגש האנושי של בני ובנות מסורות שונות.
'שיח בין־דתי' הוא כל שיחה או מפגש בין בני דתות שונות המנהלים שיחה על אמונותיהם ועל הדת שלהם. פעמים רבות השיח הבין ־דתי מתנהל כוויכוח על אודות הדת הנכונה או הדת המצליחה. הגישה בימי הביניים העניקה משמעות רבה להצלחה הארצית בניסיון לזהות את הדת הצודקת. אולם ספרות הניצוח (הוויכוח) ייצגה ויצרה ויכוחים אמוניים, חברתיים ולעיתים גם אלימים באשר לזהותה של הדת המובילה. רבים מן האירועים האלימים הקשים שידעו יהודים ברחבי אירופה, יסודם בוויכוח פומבי על אודות הדת ה'נכונה' וה'אמיתית'…