חפירות ארכיאולוגיות - מכללת קיי : מכללת קיי

חפירות ארכיאולוגיות – איילת קלכמן – קדם הדמוקרטי בערד:

חפירות ארכיאולוגיות מתקיימות בבית הספר לאורך שנות קיומו, החל מתחילת שנות האלפיים.
החפירות מתקיימות כשבוע מרוכז, שבו כל בית הספר או קבוצה שנרשמה לכך, יוצאים יום יום לשטח החפירות ועובדים במקום.
החפירות מתואמות ומתבצעות דרך מדור חינוך וקהילה של רשות העתיקות.
ניתן לפנות לרשות ולברר על חפירות שאליהן ניתן להצטרף כמסגרת חינוכית. https://www.antiquities.org.il/about_heb.aspx?Modul_id=15

מומלץ לחפש חפירות קרובות גיאוגרפית, גם כדי להקל על ההתנהלות ובעיקר על מנת ליצור הכרות וחיבור עם האזור בו אנו חיים.

החפירות מתנהלות באיזון בין עבודה, הדרכה ומנוחה. העבודה הפיזית מותאמת לכל גיל ולדרגות קושי שונות.

כל אחד עובד לפי יכולתו ואופיו ואין צורך במיומנויות פיזיות מיוחדות.

את החפירה מלווה ארכיאולוג העובד ונמצא בתקשורת עם הילדים.
במהלך הימים הילדים מסיירים בשטח, לומדים על ההקשר הרחב מאנשי מקצוע ומשתתפים בפעילויות בהן הם מתוודעים לעולם הארכיאולוגיה. עצם המפגש עם מומחה, בעל ידע ואהבה לתחום, מייצר למידה וקרבה רגשית.

בנוסף לידע ההיסטורי ישנה למידה על תהליך העבודה הארכיאולוגית – חלוקת השטח לריבועים, שיטות החפירה, רישום של הממצאים, מיון חרסים ושימוש במעבדה בשטח.
הם לומדים להבין את המשמעות של הממצאים ולדעת מה ניתן למצוא בחפירה – מה נחפש בעיר עתיקה, בדרך היסטורית או מקום פולחן.

הילדים פוגשים עבודה ומחקר בשדה, ולומדים לקשר בין החפירה לידע היסטורי הנלמד בכיתה.
במהלך העבודה נחשפים תחומי עניין, עולות שאלות מחקר, תהיות פילוסופיות וחשיבה ביקורתית. המעבר מנתונים לתהליך הסקת מסקנות, חושף את הילדים לשיטות ניתוח מדעיות ותהליכי חשיבה מסדר גבוה.

החפירה מעלה שאלות עמוקות, אשר הדיון עליהן חשוב יותר מהתשובות – מה חשיבות של שימור וגילוי?
במה דומים לנו האנשים שחיו כאן? במה הם שונים? מה אומרים השרידים הדתיים שהשאירו מאחוריהם?
מה ימצאו כאשר יחקרו את התרבות שלנו? האם קיים ערך של פרטיות בחברה שכבר אינה קיימת?
עבודה פיזית פשוטה יכולה להיות רקע נהדר לשיחות פילוסופיות.

WC – באחת החפירות התפתחה שיחה על שירותים – איפה ואיך היו עושים צרכים, בעיר שלפני אלפיים שנה.
השיחה עסקה בנוחות, בביוב, פרטיות ופגיעה סביבתית. היא שילבה בין ידע של מומחים לתובנות אישיות ונגעה בנושא שלא נפגוש בספרי הלימוד אבל מהווה חלק בסיסי בחיינו.

אחת העוצמות של החפירה הארכיאולוגית היא עצם היותה תרומה אמיתית ושותפות בתהליך מקצועי ממשי.
ילדים לא משחקים בחפירה או לומדים על חפירה. הם חלק, גם אם קטן, של תהליך לגילוי ההיסטוריה של ארץ ישראל.
בעתיד יוכלו לעבור במקום ולהגיד – כאן חפרתי, אני חלק ממה שהתגלה כאן.

בנוסף לכך, הסיפור משמש פה שוב ככלי מרכזי ללמידה.
חיו פה אנשים. מי הם היו? מה הם חוו, חשבו והרגישו? מה היו תנאי החיים שלהם?
הסיפור נותן לנו תחושה שאנחנו חלק מההיסטוריה – חיו כאן לפנינו ויחיו אחרינו.

החפירה היא אירוע שיש בו מתח ומטרה.
כמובן שלרוב לא יהיו תגליות פורצות דרך בחפירות בית ספריות, אבל האפשרות תמיד קיימת ולא ניתן לדעת מראש מה מחביאה האדמה.
התשובות אינן כתובות בחוברת וההפתעה היא חלק מהחוויה.

החפירה טומנת בחובה גם עבודה רגשית והתמודדות עם קושי.
זוהי עבודה פיזית מתמשכת, מונוטונית לעיתים, בתנאי חוץ.
ישנם ילדים המבקשים להפסיק ובכלל לא מבינים למה הגיעו לכאן.

הניסיון מראה כי היום הראשון הוא הקשה ביותר, ולאחריו הילדים מתרגלים לשטח, מוצאים את מקומם ומבינים את העבודה.
כאן כמובן מקומנו כאנשי חינוך לעזור להם להתמודד עם הקושי ולתפוס אותו כחוויה מעצימה ומחזקת.
לאורך ימי החפירה מתגלים כוחות חדשים בקרב הילדים, אשר לא יכלו להופיע בתנאים רגילים של כיתה בבית ספר.

כל ילד וילדה מוצאים את מקומם בהתאם לאופי ולסגנון העבודה שלהם.
יש עבודות מדויקות, ישנן כאלו שדורשות כוח פיזי ואלו שמיועדות לחובבי המונוטוניות.
יש מקום למי שאין לו כוח לעבוד הרבה, למי שרוצה לעבוד ללא הפסקה ולזאת שמתעניינת בכל חרס.

היציאה האינטנסיבית מהשגרה יוצרת חיבורים חברתיים חדשים, זהות קבוצתית והומור משותף.
הילדים בונים שגרת עבודה, תפקידים והרגלים של הקבוצה. במקביל נוצרים ומתעצמים חיכוכים חברתיים, אך גם כאן יכולה להיות הזדמנות לעבודה חינוכית.

החפירה מזמנת לילדים חיבור לאדמה, במציאות שבה עוסקים ונוגעים בעיקר במוצרי פלסטיק, מתכת עץ מעובד ובטון.
בנוסף, רוב החפירות מתבצעות במקומות קרובים לטבע – לנוף פתוח, לעצים, לציפורים ולחרקים באזור. השהות הממושכת יוצרת יחסים ביתיים עם השטח הטבעי ותחושה של נינוחות ובטחון.

בנוסף לכל ערכים החינוכיים שתוארו כאן, ארץ ישראל היא אזור בעל עבר עשיר ומפואר.
הארכיאולוגיה היא חלק מההוויה שלנו כאן והחיבור שלנו למקום וזאת בהקשר לקבוצה התרבותית אליה אנו שייכים.