מסביב לעולם - מכללת קיי : מכללת קיי

מסביב לעולם – נופר קפ עזרא וליטל עזריה – המסלול הדמוקרטי בבית הספר אמירים בבאר שבע :

במסלול הדמוקרטי באמירים בב"ש מתקיים לאורך השנים יום חוץ.
מדובר על יום מלא, שבו לא מתקיימים שיעורים והפעילות ברובה מתקיימת בחוץ.
הרעיון הראשוני היה לקיים את היום מחוץ לבית הספר, אך שילוב בין קושי בירוקרטי וחשש בטיחותי, העביר את היום לחצר בית הספר. לאחר תקופה של ניסוי וטעייה, התחיל המסע מסביב לעולם.

הילדים קיבלו דרכונים מעוצבים, עלו לטיסה והגיעו בכל שבוע למדינה אחרת.
לאורך היום למדו על המדינה במגוון דרכים ותחומים – היכרות עם המפה, עם המאפיינים הייחודיים לכל מדינה, עם השפה, האוכל, התרבות, הספורט.
ככל שהמסע התקדם, כך העמיקו השאלות, ההשוואות בין המדינות והתובנות הכלליות.

הימים היו שונים ומגוונים, אך המחנכות שמרו על מבנה בסיסי של הכרות ולמידה:

מפגש בוקר: המפגש התחיל בחידה שדרכה גילו – מהי המדינה הפעם.
לאחר החידה, למדו על כמה פרטים בסיסיים – צביעת הדגל, מיקום המדינה במפה, הכרות ראשונית עם השפה, סוג השלטון, מבנים ידועים ואנשים מפורסמים.
במהלך ההכרות נעזרו המחנכות בספרי ילדים כמו פליקס הארנב ועוד.
במהלך היום התקיימו פעילויות אישיות וקבוצתיות בתחומים של: יצירה, ספורט ואוכל.
לעיתים נעשתה בנייה משותפת, אתגר מחשבתי או טורניר.
היום הסתיים בחידון על המדינה וריקוד מסורתי בסיוע של ג'אסט דאנס.
בתכנון הימים לא נעשה ניסיון להקיף את כלל התחומים במדינה, או לגעת תמיד באותם נושאים. המחנכות הפעילו חשיבה יצירתית ביצירת הפעילויות.
כך למשל ביום תאילנד הילדים עשו מעגל מסז'ים, ביום צרפת התנסו בכתב ברייל (הממציא צרפתי) וביום איטליה עשו עיבוד למונה ליזה.
כמובן שניתן לבנות יום כזה בדרכים אחרות – להתמקד בתחום מסוים, לגעת תמיד באותם נושאים וכו'.

דוגמאות:

סין: לאורך היום התנסו הילדים בכדורגל סיני, אכילת מנת הצהריים בצ'ופ סטיקס, הכנת עוגיות מזל, יצירת דרקונים ובנייה משותפת של חומת סין.
אנגליה: הילדים ערכו משחק כדורגל של כל המסלול, התאמנו בעמידה כשומרים בארמון המלכה וצפו בסרטון על יום לימודים בבית ספר באנגליה.
העיסוק במלכה ובארמון הביא את המחנכות לערוך את יום החוץ בנושא מלוכה.
רוסיה: יום זה נערך לקראת סוף השנה והתקיים בשכונה.
הילדים התחלקו לקבוצות עם מחנכת או משלבת ויצאו ללמוד על רוסיה (ולאחר מכן על הודו), דרך שיחות עם אנשים בשכונה.

נופר מספרת על היציאה לשכונה: "הדבר הראשון ששמנו לב אליו היה איך מזהים אל מי אפשר וכדאי לפנות; מישהו שהולך מהר כנראה פחות פנוי לענות לעומת מישהו שיושב על הספסל.
הילדים חשו שנוח להם יותר לפנות אל אדם יחיד מאשר לקבוצת אנשים שהולכת יחד. ראינו את הילדים שניגשים באמון מוחלט ואלה החוששים לפנות לזרים, גם כשאנחנו שם לצידם ומסבירות למה זה בסדר.
גם לא כל נשות הצוות הרגישו בנוח לדבר עם זרים ברחוב.

הדבר השני שהתמקדנו בו הוא השיח עם האנשים; איך אנחנו פונים לאנשים, איך שואלים שאלה ברורה כדי שיבינו מה אני רוצה לדעת, איך סוגרים את השיחה.
שמחנו גם לשמוע מידע מעבר למה שחיפשנו וגם לראות שזה שאני לא יודע משהו זה לא סוף העולם. כך גם התלבטנו על האפשרות לעשות קיצורי דרך, לשלוף את הפלאפון ולשאול את ד"ר גוגל.

אחד הרגעים היותר מרגשים עבורי היה כשיצאנו לאסוף מידע על הודו, וניגשנו בביישנות לזקן שישב על ספסל והוא ענה בשפה זרה שלא מבין עברית,
בשנייה הראשונה חייכנו אמרנו תודה ובאנו להמשיך ואז שאלתי את הילדים אם מישהו במקרה יודע לדבר שפה אחרת.
שני דוברי רוסית בכיתה ענו שהם יודעים והצעתי להם לנסות לשאול אותו ברוסית.

היה כל כך מרגש לראות איך אורו עיניו שהוא יכול להבין, לענות ולתת מהידע שלו היכן הודו ממוקמת בגלובוס,
והראה לכל אחד ואחד מהילדים על הדף שלו איפה לצבוע. אין שיעור חשוב יותר בעיניי."